ישמח משה, חיי שרה ט׳Yismach Moshe, Chayei Sara 9
א׳וידבר אתם לאמר אם יש את נפשיכם וגו' שמעוני ופגעו לי וגו' (בראשית כג ח). על פי התוספת בסנהדרין דף (כ' ע"ב, ד"ה מלך) דאף דמלך מותר בהאמור בפרשת מלך, מכל מקום אחאב נענש שרשאי ליקח בחנם, ואינו יכול לכופו למכור לו. ונ"ל הטעם כי הוא מלך על הגופים חלקו של בשר ודם, וכן על הממון עניני גשמים, אבל לא על הרוחני שבאדם, כי היא חלק ה' ואיך ימלוך אדם עליה, אם כן לפי זה ליקח שרי דהוא מלך על הממון, אבל לכופו למכור לו דהיינו ברצונו דזה הוא ענין מכירה, אף דתלוי וזבין זבינא זבינא (ב"ק ס"ב ע"ב), היינו משום דגמר ומקנה, ואם כן הכפיה על המכירה הוא כפיית רצונו של אדם, והרצון של אדם הוא בחינה רוחנית של הקב"ה ואין לבשר ודם שליטה עליו, והבן זה כי הוא טעם נכון מאד. ויתכן דאף קודם שניתנה התורה, היה בנימוסיהן שהמלך שליט על הכל, ואיתא במדרש (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו (בראשית כג ו), מלך אתה עלינו כנ"ל, אם כן במבחר קברינו קבור, כי אינך צריך לדעתינו וכמ"ש לעיל, אבל הוא לא רצה כי אין זה מדרך המוסר, וגם לא הוי יקרא דשכבי, וגם אחאב לא לקח בחנם כי היא גנאי והבן, והיה חפץ רק ליקח בדמים ברצונם, ועל זה אין לכוף כנ"ל. על כן אמר אברהם אם יש את נפשיכם עם רצונכם כמו שפירש רש"י (ד"ה נפשכם) לקבור, שמעוני ופגעו לי כנ"ל ויתננה לי בכסף מלא, כי אין לכוף על המכירה ועל הרצון והבן, ועיין בצנצנת מנחם והנ"ל כתבתי. ואי נמי הטעם דצריך לבקש, משום שעל בחינה הרוחנית אין יד אדם שולט בו, וזה שאמר אברהם בכסף מלא יתננה לי בתוככם, ר"ל מה שבתוככם דהיינו גשמיות, אבל רוחניות הוא של הקב"ה וזה אין אני מבקש מכם כנ"ל, והבן.
1
