ישמח משה, עקב ו׳Yismach Moshe, Eikev 6
א׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל (דברים ח ט). ודרשו (תענית דף ד':) בוניה, שתלמידי חכמים שבה מחדדין זה לזה כברזל. וידוע שאמרו רז"ל (קידושין מ"ט ע"ב) מאי עניות, עניות דתורה, דעיקר עניות שהוא עני בדעת (כתובות ס"ח ע"א). וידוע דהתורה נקראת לחם, שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי. והיינו ארץ אשר לא במסכנות בעניות דתורה תאכל בה לחם, ר"ל לא תלמוד תורה בקצרות שכל ח"ו, רק לא תחסר כל בה הן נגלה הן נסתר, ארץ אשר אבניה ברזל, כדדרשי רז"ל דאוירא דארץ ישראל מחכים, (ב"ב קנ"ח:).
1
ב׳או יאמר ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה (דברים ח ט). על פי שכתבו בעלי מוסר תוכחה רבה לאותן שסוברין בדעתן שדי להם המצות שעושין, ואינן זריזין וזהירין בשאר המצות, אם כן אם יכאב לאדם אבר אחד, לא ירפא אותו דדי לו ברמ"ז איברים בריאים. והכי נמי ממש דכותה, ויותר מכאוב העבירה על פי המבואר באותיות דר' עקיבא ממקום שנשמע קול הכרוז של העבירה, בורחין מלאכים כמה רבבות פרסאות. אך התירוץ דכאב הגוף מרגיש, וזה הכאב אינו מרגיש מחמת התגברות עב הטיט. והנה המקונן בקינות אמר בך כל עוף ובהמה חכמו, עדי כחמור היה לבן יאיר חמוריך, והבן כי כל כך היה השפעת חכמה, עד שאפילו בהמות היה מרגישין באיסור, וכל שכן בני אדם שהיה מרגישין ודאי אף בנקודה קטנה לפי חוקי התורה הק'. והיינו ארץ אשר לא במסכנות תאכל כמו בפירוש הראשון, ועל ידי) כן לא תחסר כל בה, ר"ל לא תחסר שום מצוה שהוא נגד אחד מאיבריך וגידיך, והבן.
2