ישמח משה, עקב ז׳Yismach Moshe, Eikev 7
א׳וארא והנה חטאתם וכו' (דברים ט טז), ואתפוש בשני הלוחות (דברים ט יז), ואתנפל וכו' (דברים ט יח), כי יגורתי וכו' (דברים ט יט), ובאהרן התאנף וכו' ואתפלל גם בעד אהרן וכו' (דברים ט כ). ונ"ל על פי מה שכתוב בחן טוב פרשת כי תשא בשם מורו הרב, ומקורו מהמדרש הטעם של שבירת הלוחות, שביקש השי"ת לכלות ח"ו ומה שנשבע רצה לקיים בו, ואין כאן משא פנים שהרי הוא לא חטא, לכך נשאו לבו לשבור הלוחות, ויש בזה מן המרי לשבור מעשי ידי אלקים, ובפרט בערכו כי סביביו נשערה מאד (תהלים נ ג), ואם כן גם הוא חטא כמוהם, ואם כן אין כאן מקום לשבועה, ואם ימחול לו לבדו וכי משא פנים יש בדבר, ועל כן צריך למחול לכל לקיים שבועתו, עד כאן תורף דברי המדרש בביאור הנ"ל. וזה מאמר משה ואם תשא חטאתם ואם אין מחיני וכו' (שמות לב לב), מדה כנגד מדה על ששברתי הלוחות, עד כאן וש"י. ויש להוסיף נופך, כי קשה על זה מה הועיל, הלא השי"ת יודע מחשבות וידוע כונתו הרצויה ואין כאן חטא. אבל נ"ל כי ידע בודאי כי כבר ניחם ה' על הרעה, ככתוב מקודם (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה, ואם כן קשה מה צריך היה עוד אחר כך, והוא תמיה גדולה לכאורה, ובפרט מה שמבואר בפרשת עקב ואתנפל ארבעים יום, משמע שהיה אחר שבירת הלוחות, כי בחד ענינא מה דמוקדם מוקדם כמבואר בריש פסחים (דף ו' ע"ב). אבל האמת כי וינחם היה רק מחשבתו ית', ולא יצא לפועל הגילוי מפני מדת הדין האף והחימה שלוחי הדין, אך משה הבין זה על פי נביאתו השופע בדרך חכמה, כמ"ש במדרש (בפרשת ואתחנן) כתבתי עליך שחכם אתה להשיג מחשבתו ית', ולכך עשה משה כן לשכך כעס וחימה, שלהם אין ידוע המחשבה, ואם כן אין להם פה שהרי צריך השי"ת לקיים שבועתו כנ"ל. והנה אהרן קדוש ה' גם הוא היה כונתו לשם שמים, כמ"ש בשם מהר"ש אלקב"ץ הלוי, וכבר פירשתי ריש פרשת אחרי על פי זה המדרש (ויק"ר כ' ו') בפסוק (משלי יז כו) גם ענוש לצדיק. וגם כדאיתא במדרש (ויק"ר י' ג') אמר מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בהם, אך לא היה רוצה לגלות זה בפני מדת הדין, דאם כן ישאר הוא בלא חטא, והבן. וזה דברים וארא והנה חטאתם ואתפוש בשני הלוחות וכו', ואחר כך ואתנפל מטעם הנ"ל, ושמא תאמר כקושיין הלא השי"ת יודע מחשבות, לזה אמר כי יגורתי מפני האף והחימה כנ"ל, וגם באהרן התאנף ה' שהוא רחמים וכיסה מחשבתו הזכה, כדי שלא יהיה מקום לשלוחי הדין לומר שיש מקום לקיים שבועתו בלי נשיאות פנים, לכך ואתפלל גם בעד אהרן שימחול לו חטאו המיוחד שאינו בכלל חטא העם, ולכך צריך לתפילה בפני עצמו בעת ההוא דייקא שלא היה יכול להתגלות מחשבתו הזכה, היה צריך לתפילה להגין עליו מפני שלוחי הדין, אבל בשאר העתים לא היה אהרן צריך לתפילה, והבן כי נכון הוא בס"ד.
1
ב׳והנה איתא במדרש (שמו"ר מ"ו א') הובא בחן טוב פרשת תשא ואפן וארא והנה חטאתם, אמר ר' אחא שפינה חטאם, עיין בחן טוב מה שפירש. ולענ"ד נראה דר' אחא כיון ליישב קושיא זו מה יועיל הלא תוכן לבות ה', לכך אמר שפינה חטאם מהשי"ת על ידי תפילתו שאמר למה ה' יחרה אפך וגו', ולא היה צריך רק לשתק הקטיגור כנ"ל. והשתא אתי שפיר, כי קשה היה לר' אחא כיון שפינה חטאם היה קודם, כמ"ש (שמות לב טו) ויפן וירד, אם כן שבירת הלוחות למה, ולפי מ"ש אתי שפיר הכל והבן. וזה פירוש אין חכמה וכו' לנגד ה' (משלי כא ל), כי הוא המלמד דעת ויודע מחשבות יצוריו, אבל לנגד הקטיגור יש חכמה, והבן. ונראה שזה הטעם אמרם (סנהדרין צ"ח.) אין בן דוד בא אלא או בדור שכולו זכאי, או בדור שכולו חייב, דהשי"ת חפץ חסד הוא, ואם יגאל בדור מעורב אזי אותן שאין זכאים יאבדו ח"ו, אבל בכולו חייב על כרחך הכל לא יאבדו, וכדי שלא יהיה משוא פנים יהיה מחילה לכל, והבן.
2