ישמח משה, אמור י״אYismach Moshe, Emor 11
א׳וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג טו). במדרש (ויק"ר כ"ח ג') אימת הן תמימות, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום. ונ"ל על פי דאיתא בספרים כי מצות ספירה הוא הכנה כמו ספירת ז' נקיים קודם מתן תורה, שהוא דוגמת נשואין לישראל, והוא ספור ימי נקיים מן טומאת מצרים, ועל כן הותחל ממחרת הפסח דהיינו מחרת יציאתם, כי יום שפוסקת אינו עולה מן המנין (נדה ל"ג ע"א), והבן. והנה מצוה זו של ספירה נוהגת לעד, כי התורה היא נצחית וכל מצוותיו ית' הם חיים וקיימים לקיימם עתה, כמו עליה לרגל שהיא העיקר יראה כל זכורך את פני האדון ה' (דברים טז טז), כלומר עם הצלם אלקים כמ"ש האלשיך, וכן תמיד פסח מעותד ליציאת זהומת טומאת רוח מסאבא כמאז צאתם ממצרים, וכן תמיד חג שבועות מעותד להארה גדולה בתורה הק', וצריך לזה הספירה הנ"ל, (ועיין מ"ש בפרשת ראה רמז מוסר על הפסוק כי ירחיב וגו' (דברים יב כא) כי ירחק ממך המקום המקום וזבחת ואכלת, עיין שם). והנה לפי זה כשם שהז' נקיים צריכין להיות בטהרה מטומאת דם, שעל זה הספירה שלה, דאם ראתה באחת מהן אינו עולה וסותרת הכל, הכי נמי בספירה הנ"ל שהיא מטומאת היצר הרע, ודאי אינו עולה רק אם נקיים. וזה שאמר המדרש אימת הן תמימות, בזמן שעושים רצונו של מקום, והבן.
1
ב׳או יאמר, כי אם אין עושין רצונו של מקום, אין כאן ימים ולא שבועות, כמ"ש (בהפטורת חיי שרה) על הפסוק (מלכים א' א א) והמלך דוד זקן בא בימים, ודוק.
2
