ישמח משה, אמור ט״זYismach Moshe, Emor 16
א׳מערב ועד ערב תשבתו שבתכם (ויקרא כג לב). ויש לדקדק דהך תיבת שבתכם הוא שפת יתר, והיה די באמרו מערב ועד ערב תשבתו. אך נראה דהוא מצוה ואזהרה על יום הכיפורים שעדיין לא נתקיים מצוה זו מעולם, והלואי שנזכה לקיים מצוה זו, והוא דשבת קדש נקרא תמיד שבת לה' בהתורה הקדושה, וידוע דבהזמנים מקדימין ישראל בהברכה מקדש ישראל והזמנים, ובשבת מקדימין שבת בהברכה מקדש השבת וישראל והזמנים, ומפרש בגמרא (ברכות מ"ט ע"א) הטעם דמועדים תלוים בישראל שמעברין שנים וקובעין חדשים, וכדכתיב (ויקרא כג ד) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם, ודרשו רז"ל (ר"ה כ"ה.) אשר תקראו אתם, אתם אפילו שוגגים, אפילו מזידים, אפילו מוטעין. אבל שבת קדישא וקיימא מששת ימי בראשית, כדכתיב (בראשית ב ג) ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, ולכך נקרא שבת לה'. אך שבת אחד יש שהוא תולה כולו בנו, דהיינו שבת דלעתיד יום שכולו שבת תולה בנו, כי מתי שנכשיר מעשינו ונשוב בתשובה, יבא משיח כי היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה ז, סנהדרין צ"ח ע"א), ואז יהיה יום שכולו שבת, ואם כן זה הוא שבת שלנו, ואין לך יום שהוא מעותד לכך כמו יום הקדוש והנורא יום הכיפורים, כי מערב ועד ערב כולם צמים ומתענים ומבקשים סליחה ומחילה, ואם יהיה בלי פגימה בודאי יבא משיח ויהיה יום שכולו שבת. ועל זה ציותה התורה מערב ועד ערב, היינו יום הכיפורים שהוא מערב ועד ערב, תשבתו דהיינו תעשו מנוחה, ר"ל שתפעלו שיהיה שבתכם דייקא, שיהיה מעתה יום שכולו שבת, והבן. ועוד נ"ל שהתורה הקדושה מזהיר אותנו מה שמזהיר הזוהר הקדוש (תיקו"ז ו כ"ב ע"א) דבראש השנה ויום הכיפורים לא נצעק רק על גלות השכינה, והיינו מערב ועד ערב כל הלילה וכל היום, לא נחשוב בשום דבר אחר, רק תשבתו, ר"ל שתעשו השביתה של שבתכם כנ"ל.
1