ישמח משה, קדושים י״בYismach Moshe, Kedoshim 12
א׳ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח וגו' (ויקרא כ כג), ואומר לכם אתם תרשו את אדמתכם וגו' אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים (ויקרא כ כד), ואחר זה נאמר (ויקרא כ כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני וגו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, עד כאן. והנה יש לדקדק טובא במקראי קדש אלה. (א), תיבת ואומר לכם אין לו ביאור. (ב), שכפל ענין הבדלה מן העמים. (ג), בפעם הראשון נאמר לשון עבר הבדלתי, ובשני לשון עתיד ואבדיל. (ד), בפעם הראשון לא נאמר להיות לי, ובשני נאמר להיות לי. והנ"ל בזה, בהקדים מה שנ"ל לבאר הפסוק (ישעיה נט ב-ג) הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע, (ישעיה נט ג) כי עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע. לישב מה שדקדקו דמה הוא הלשון ביניכם לבין אלקיכם, ביניכם ובין אלקיכם ראוי לומר. והנה הבינה לעיתים פירש שהעונות מבדילים ביניכם, דהיינו שנעשה פירוד בין אדם לחבירו, ועל ידי זה נמשך לבין אלקיכם, והבן עד כאן ודפח"ח. אבל מכל מקום לפי פירושו צריכין להוסיף בפסוק ולפרש דנמשך ההבדל לבין אלקיכם, והבן. ועוד קשה דוחטאתיכם הסתירו פנים וגו', אין לו ביאור. וגם למה משנה מעונותיכם לחטאתיכם. והנ"ל, כי נאמר ישועת פניו (תהילים מ"ב וא"ו (תהלים מב ו)). ויש להבין מה זה. אבל הענין הוא כי נאמר (שמות ט ג) יד ה', (במדבר יא א) אזני ה', (בראשית ו ח) עיני ה', והיינו הכלים. והעלולים הנכבדים שממונים לקבל התפילות מכונים בשם אזנים, דכמו שאוזן הוא כלי להגיע הידיעה אל הלב. והממונים להתפלש ההשגחה לפועל הגילוי על ידם, מכונים בשם עינים. והכלים שהפעולות על ידן, מכונים בשם ידים, לפי שהיד הוא שליח הלב, כמו שפירש האלשיך על הפסוק (דברים טז יז) איש כמתנת ידו. והנה אם ישראל עושים רצונו של מקום על השלימות, אז נעשה הכל בלי ממוצע. והיינו ישועת פניו, כי פנים הוא העצמות, כמו שפירשו בפסוק (שמות לג כג) ופני לא יראו, והבן. והנה כל האומות הם תחת יד השרים החיצונים הסובבים חוץ לכסא הכבוד כמו שמבואר בספר שערי צדק, והנה אף אם ישראל אינם כל כך בגדר המעלה והוי מיכאל שרן, מכל מקום הוא משרי המרכבה, כמו שנאמר (שיר השירים ב ד) מרכבו א'ר'ג'מ'ן קדוש וטהור, ואם עושים רצונו על אופן המעולה, הם תחת יד הקב"ה לבדו. והנה אף חטא שוגג מקלקל הדבקות, כי חטא לשון חסרון כמו קולע אל השערה וגו' (שופטים כ טז), והשי"ת שלם בתכלית השלמות, אבל אצל השר לא הוי מסך המבדיל רק מזיד, כענין שנאמר (שמות כג כא) כי לא ישא לפשעכם. והנה השר הוא ממוצע בין ישראל לאביהם שבשמים, ועל פי זה יתבאר הן לא קצרה יד ה' מהושיע, ר"ל אף יד ה' לא קצרה אף אם אינם כדאים לישועת פניו, וכן לא כבדה אזנו וגו', כי עונותיכם דהיינו מזיד מבדילים ביניכם לבין אלקיכם, ר"ל בין השר דהוא בין אלקיכם, ולכך נאמר לבין, והבן כי נכון הוא בס"ד. והנה מה שאינם תחת יד השי"ת, אמר וחטאתיכם הסתירו פנים וגו', ר"ל דהפנים שהוא העצמות, אף החטאים שהוא שוגג מסתירין, והבן. ונקדים דהבינה לעיתים פירש בפסוק (תהלים קיט קסה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. כי איתא במסכת יומא (פ"ו ע"ב) דתשובה מיראה זדונות נעשים כשגגות, והיינו כי כשלת בעוניך (הושע יב ב), דהיינו שמעון שהוא מזיד, נעשה רק כושל דהוא שוגג. והנה דרשו רז"ל (ברכות ל"ד ע"ב) בפסוק (ישעיה נז יט) שלום לרחוק דהיינו לבעלי תשובה. והנה מובן דתשובה מיראה, עדיין אין השלום בשלמות שעדיין יש כושל, והיינו שלום רב לאוהבי תורתך, לאוהבי דייקא הואיל ואין למו מכשול, ר"ל דאף מכשול ליכא, והבן. ונקדים מה שפירש בפרשת דרכים על הפסוק (תהלים סח י) גשם נדבות תניף וגו', עיין שם מה שהוציא מהבית יוסף בחו"מ סימן ר"ז דאתה, או לי, ממעט אחרים, עד כאן עיין שם. ועל פי זה יתפרשו הפסוקים ולא תלכו וגו' אשר אני משלח מפניכם, ר"ל כל זמן שאין אתם הולכים בחקות הגוים, הוא רק כי את כל אלה עשו ואיקץ בם, לכך אתם מתייראין דהיינו מיראה, ואומר לכם אתם תרשו, ר"ל אז שאני צריך לומר לכם אתם תרשו, דהיינו מאהבת השכר ויראת עונש דהיינו רק בחינת מיראה, אם כן יש עדיין שגגות ומיכאל שרכם, אז אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים כי הם תחת שרים החיצונים. אבל לעתיד גם העמים לא יהיו תחת יד החיצונים, כי יהפוך אל העמים שפה ברורה וגו', אז ההבדל יהיה כי ימול לב ישראל ויהיה הכל מאהבה והזדונות יתהפכו לזכיות, ואז יהיו תחת יד הקב"ה לבדו. והיינו והייתם קדושים כי קדוש אני ה' ולא לשום פניה ומחשבה אחרת, והיינו מאהבה להתקרב אליו, אז ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דייקא ולא תחת יד אחר כדברי הבית יוסף, והבן.
1