ישמח משה, כי תבוא ח׳Yismach Moshe, Ki Tavo 8
א׳הפטורת תבא
1
ב׳(ישעיה ס') קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. י"ל על פי מה שכתוב בספר שבט מישראל תהלים סימן י"ד לפרש הן אתם כולכם קודחי אש כו' לכו באור אשכם (ישעיה נ י-יא). כי היראה המצויה בלב נלהב אל ה' רשפיה רשפי אש, ויש צדיקים המתלהבים בעצמות אשיהם מכח שכלם הזך, וזה לא יסור ממנו ולא יעדר בשום פעם, כי הוא הבא מכח שכל. לא כן אם יראתו לקוח מהמורה להם הדרך ילכו בה, אם כן בסור המכריח, לפעמים יסורו ממנו. וזה שאמר אתם קודחי אש מבלעדיכם לכו באור אשכם דייקא. וזה שאמר (ישעיה נ יא) מי בכם ירא ה', הוא רק מחמת שהוא שומע בקול עבדו עבד ה' המורה להם הדרך, לכן לפעמים השומע הולך חשכים ח"ו, כי אין נוגה לו לעצמותו. וזה שאמר (משלי לא יח) טעמה כי טוב סחרה, אם מכח השכל טועם כי טוב סחרה, אז לא יכבה בלילה נרה, עד כאן דבריו.
2
ג׳ונקדים עוד דאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, לפי שעדיין בחירה להם ויחזרו (ב"ר צ"ד ה'). נמצא לפי זה מי שעלול לחזור יותר, היחוד והתחברות אלהות בו יותר רחוק, וההיפוך בהפך. ועל פי זה תבין מה שנקרא אלקי אברהם, לפי שהשיגו מעצמו. והיינו קומי אורי, היינו מעצמך תקום כח שכלך שהיא נשמת אדם נר ה', כמ"ש (משלי כ כז) נר ה' נשמת אדם, כי בא אורך היינו אור עצמך אור אשכם, אז וכבוד ה' עליך זרח לפי שאין עלול לחזור ולא במהרה ינתק.
3
ד׳עוד י"ל על דרך יהב חכמה לחכימין (דניאל ב כא), כי מי שמשתדל על שכלו שבכח להוציאו אל הפועל, נתחבר אליו שכל אלקי, וק"ל. ועל פי שפירש בעקידה כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א' טז ז). עוד י"ל על פי החרדים בפרק ג', נמצא מי שאור התכלת על ראשו, ודאי דנשמתא לא אעדי מיניה, והבן.
4
ה׳או יאמר, על פי שכתב הט"ז באו"ח ריש סימן א' (ס"ק ב') במה שאמר דוד אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי (במ"ר פט"ו ט"ז), עיין שם מה שכתב. אבל אנו וכיוצא בנו הלואי שנזכה להתעוררת מלמטה, כדי שיבא אחר כך מלמעלה וכו', עיין שם. ועיין במגיד משרים פרשת כי תצא, במה שכתב על הפסוק (תהלים לז לב) ה' לא יעזבנו בידו, כי אמרו חז"ל (סוכה דף נ"ב:) יצרו של אדם מבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עזרו לא היה יכול לו, שנאמר ה' לא יעזבנו בידו, ואם תאמר אם כן לית ליה אגרא, דהא אלולי עזר ה' לא היה יכול לנצחו, להכי אמר (תהלים לז לג) ולא ירשיענו בהשפטו, אלא דקב"ה חשיב ליה לבר נש כאילו הוא בלחודוי עביד בלא עזר. ונ"ל דהיינו דקא אמר אחר כך (תהלים לז לד) בהכרת רשעים תראה, דכיון דחשיב כאלו בעצמו עביד, הרי הוא ניצל בזכות עצמו, לכך זוכה לראות במפלת שונאינו, והבן. והיינו קומי אורי וכו', ושמא תאמר איך אתה יכול לעמוד נגד הר הקשה, לזה אמר כי בא אורך אתערותא דלתתא מיין נוקבין, אז וכבוד ה' עליך זרח, היינו השכינה ואל תירא. ושמא תאמר אם כן תיבוש ח"ו לעתיד ליום הדין לפי שאין אתה העושה, וידוע דאין רואה בפרעניות רק מי שניצל בזכותו ולא הניצל בחסד, כענין שנאמר בלוט (בראשית יט יז) אל תביט אחריך, אך בחסד אלקי מחשיב את שלו להאדם. לזה אמר אל תירא (ישעיה ס ב) כי הנה החושך יכסה ארץ וכו' ועליך יזרח ה', כענין שנאמר (ישעיה ס יט) והיה לך ה' לאור עולם, והיינו אור הגנוז שאמרו רז"ל (חגיגה י"ב ע"א) שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ושמא תאמר באמת איך יתכן הלא המצוה אין נקראת רק על מי שגומרה, לזה אמר כבודו, היינו כבוד ה' המסייע, עליך יראה, היינו שיחשוב את שלו עליך כאלו אתה הוא העושה. והנה העולם מפרשין על הפסוק (תהלים סב יג) ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, דהיינו כאלו הוא העושה. ואני פרשתי בזו מקרא הקודם (בתפלה למשה תהלים ס"ב) אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלקים, ולך ה' החסד. כי הנה יש להבין כי אם העיקר שלו יתברך, אם כן מה זה שנדבר בנו בתורתו הקדושה. אך זה פשוט שהוא על סיוע הקל, וצ"ל התורה כולה הוא רק פתחי לי אחותי וכו', וזה אשר דבר לנו, וידוע דלכל דבר יש שלשה חלקים היינו ראש תוך סוף, והנה המתחיל והגומר הוא העיקר, והממוצע הוא מסייע בעלמא, וכן קיימא לן בדיני ממונות (שבת צ"ג ע"א). והנה הקב"ה הוא המתחיל בהכח שנתן באדם היינו הכח הקדוש, ועליו להוציאו אל הפועל והוא הגומר, כאמור ה' לא יעזבנו בידו, והאדם הוא רק הממוצע, אם כן אינו רק נטפל לעושה מצוה, אף על פי כן משלם לו כאלו הוא העושה. וידוע דעיקר גבורה כנגד יצר הרע, כאמרם (אבות פ"ד מ"א) איזה גבור הכובש את יצרו. ועל פי זה יתפרש אחת דבר אלקים, מה שדבר לנו הוא רק חלק אחד הממוצע, אבל שתים זו שמעתי, היינו שמיעת השכל (כמו והם לא ידעו כי שומע יוסף (בראשית מב כג) וק"ל), כי עוז (לאלקים) היינו הגבורה לאלקים, לכך ולך ה' החסד וכו'.
5
ו׳או יאמר על פסוק (ישעיה ס א) קומי אורי. על פי מ"ש בפרשת בראשית (ד"ה ויאמר וכו' תדשא הארץ), לפרש הפסוק (משלי יג כה) צדיק אוכל לשובע נפשו וכו', ועל פי מ"ש לפרש מאמרם (ב"ר מ"ח י"ד) באכילת המלאכים שבאו אצל אברהם, והיו הראשון הראשון מסתלק, היינו סלק לעילא, ודוק. ועל פי מ"ש באגודת אזוב בקלח שני גבעול א' פרק י"ט אות ק' קראתי למאהבי המה רימוני (איכה א יט), עיין שם. ועל פי מ"ש האלשיך לפרש ונתתי משכני בתוככם (ויקרא כו יא), הנשמה רוצה לחזור למקורו, אבל בהיות משכני שכינתי בתוככם, אז לא תגעל נפשי אתכם, כי גם כאן דביקה בו ית'. וידוע דבכל דבר יש נצוצין קדישין אור אלקי, כמ"ש האר"י על כל מוצא פי ה' וגו' (דברים ה ג) (הובא שם בפרשת בראשית). וידוע דביאת אור הוא לשון שקיעה והיינו ביאת אורו, עיין ברכות (ב' ע"ב) בתוספת (ד"ה). ועל פי זה יתפרש קומי אורי, היינו בכל דבר שאתה עושה, תקום אורי מעפרה להיות לה עליה, כי בא אורך היינו שקע אורך, מפני מה וכבוד ה' עליך כאור זרח. והנה כתיב (משלי כ כז) נר ה' נשמת אדם, ואור הוא מקור הנר, כמו כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג) ודוק, ולכך תזהר בזה. ועל פי זה יש להבין מאמר רז"ל במסכת תענית (דף י"א.) כל היושב בתענית, כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. המשל הזה למה. ועל פי זה יובן, כי אם אינו עושה ברורי המזון, אם כן הוא מסוכן שנפשו תדבק לשורשה ויהיה בחי' קרוי מת, לכך אמר כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו, ואם כן משכני בתוכם. ועל פי זה יש לפרש גם כן מה דמקשה הגמרא המימרות אהדדי בהיושב בתענית, ומשני הא דמצי לצעורי נפשיה וכו'. והתירוץ הזה אינו מובן כלל, כי אם לא מצי לצעורי נפשו האיך מתענה, ומצי לצעורי היינו גם כן שעל כל פנים צער הוא לו, רק שיכול לסבול, ואם כן מאי הוא לא מצי לצעורי לנפשיה, ואם כן נתת תורת כל אחד ואחד בידו, ואם לא מצי היינו שמת על ידו, הלא הוא מאבד את עצמו לדעת וטפי מחטא הוא. ועוד יש לדקדק דתיבת לנפשו הוא מיותר. אבל על פי הדברים האלה שכתבתי יובן היטב, כי הנשמה מאסה מאד בדירתה בגוף הניגוף המטונף, אך אם ראה בכאן השכינה, אמרה דיו לעבד להיות כרבו אף שצער הוא לה, ודוק הוא פירוש נפלא, ומזה מוסר גדול האיך הוא התנהגות התענית.
6
ז׳ועל פי פירש העקידה בלהיות לך לאלקים. יתפרש עוד באופן אחר קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס א). על פי הזוהר (תיקו"ז י כ"ה ע"ב) דכל דלא הוי בדחילו ורחימו לא פרחת לעילא, ר"ל דהיינו בעולם האצילות עולם הדביקות הגמור כנ"ל, וענין דחילו ורחימו, ודאי דאינו רק על ידי שיהיה בעיניו כאלו רואה אותו ית' ממש בחוש עומד לנגדו, וזה פשוט ומבואר. והיינו קומי אורי אור תורה שלא יהיה בשפלות התחתונים, לזה מפרש כי בא אורך, ר"ל אלי, אז וכבוד ה' עליך זרח כאור הנראה לעינים זרח, ועל פי מה שפירש בזוהר (ח"ג קפ"ו ע"א) החכם עיניו בראשו (קהלת ב יד), והוא פירוש צח.
7
ח׳עוד יתפרש קומי אורי וגו' (ישעיה ס א), על פי העקדה במ"ש (בראשית יח יט) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ר"ל שאפילו צדקה ומשפט שהדעת נותן לעשות, שמרו דרך ה' דהיינו בהשערה האלקית, ואינם בוחרים דרך לעצמם, עד כאן. ועל פי זה יבואר קומי אורי, היינו אור תורה שאני מאיר לך ולא בדרך אחר, כי בא אורך אלי וכבוד ה' עליך וכו', היינו בהשערה אלקית. ולזה אמר (ישעיה ס ב) כי הנה החושך יכסה ארץ וגו', שהם אינם באור ה' והולכים באפילה שכל האנושי, אבל ועליך יזרח ה', לכך נמשך התועלת וכבודו עליך יראה.
8
ט׳או יאמר קומי אורי (ישעיה ס א). על פי האלשיך בפסוק (שיר השירים ב יד) הראיני את מראיך דמיוחד לך דהיינו צלם אלקים, כי קולך ערב בזמן שמראך נאוה. והיינו קומי אורי הצלם אלקים, כי בא אורך, ר"ל אימת בא אורך היינו תורה ותפילה אלי, באם וכבוד ה', פירוש הצלם אלקים עליך זרח.
9