ישמח משה, כי תשא ל״גYismach Moshe, Ki Tisa 33
א׳כי אוריש גוים מפניך וגו' ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלקיך (שמות לד כד). נ"ל לפרש על פי מה ששמעתי לפרש הפסוק (תהלים מה ב) רחב לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך וגו'. על פי אמירת לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה, והוספתי נופך על פי דברי הגאון מהר"ז מפראג זצ"ל בספר אור לישרים, דעל ידי לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה, הוי כמתכוון בפירוש שלא לצאת ידי חובתו באופן אחר רק אם יהיה יחוד קב"ה ושכינתיה, ואם כן זולת זה הוי מתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובתו, ובזה כולי עלמא מודים דאינו יוצא אפילו מאן דאמר מצות אין צריכות כונה (ברכות י"ג ע"א). ואם כן אם רוצים הסט"א לחטוף אין להם מה לחטוף, וכיון שאין חוטפין, המצוה עולה למעלה, עד כאן דבריו בתוספת ביאור. והיינו אומר אני מעשי למלך, ר"ל רק בשביל המלך ולא באופן אחר, ואם כן זולת זה הוי מתכוין שלא לצאת, אם כן אין יכולים לחטוף, לכך לשוני עט סופר מהיר בלי עיכוב, והבן. והנה החוטפין הם מסטרא אחרא, דעכו"ם סטרא דשמאלא המסתעף משבעים שרים החיצונים, והנה על ידי תורה ומצות ינחל כל אחד נחלה בארץ עליונה ארץ חפץ. ועל פי זה יבואר כי אוריש גוים מפניך, היינו אלו שהם מסטרא דשמאלא, ולא יחמוד איש את ארצך ארץ חפץ הראוי לך ממעשך הטובים, בעלותך ר"ל באם עתה עולה, (ר"ל שכל עבודת ה' עליה היא באמת) לראות וגו', רק בשביל שמעשיך יראה את פני ה' אלקיך ולא באופן אחר, כנ"ל והבן.
1