ישמח משה, לך לך ט׳Yismach Moshe, Lech Lecha 9
א׳או יאמר ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (בראשית יב ב). כי שאר הצדיקים כיון שפרנסתם בצימצום ויש להם מדת הסתפקות, הרי זנין בזה את העולם כמ"ש בתהלים (בספר תפלה למשה קאפיטיל ל"ד) בפסוק (תהלים לד יא) ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב, על פי שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו וכו' (ברכות י"ז ע"ב), ופירשו המפרשים הואיל וחנינא בני די לו בקב חרובין שהיה לו מדת הסתפקות להסתפק במעט אשר לו, בזכות זה ניזון כל העולם בשבילו. וזה שאמר הכתוב ודורשי ה' לא יחסרו שיש להם מדת הסתפקות, לכך כל היא טוב, והבן עיין שם. מה שאין כן אם היה נשפע בהרחבה, לא היו משתמשין במדת הסתפקות כי לא לצרך להם, והיו העולם חסר טובה וברכה והבן, אבל אברהם נתן עיניו ולבו על רוב הטובה שקבל שלא יחזיקנו לעצמו, כי לו ראוי ודי רק מעט מן המעט והשאר ישפיע לאחרים, ונמצא שהיה לו מדת הסתפקות בעת שקבל רוב טובה, וזה יותר נפלא וחכמה נפלאה ולא חסר העולם טובה וברכה. והיינו ואברכך ואגדלה שמך ותקבל רוב טובה, ומכל מקום והיה ברכה שיתברך כל העולם על ידך, והבן.
1
