ישמח משה, משפטים י״זYismach Moshe, Mishpatim 17
א׳ושמעתי כי חנון אני (שמות כב כו). יתבאר על פי שכתבתי תירוץ על עונש (דהלא אמרו (שבת פ"ח ע"א) מכאן מודעה רבה לאורייתא). כי ודאי הקב"ה אינו בעל נקמה, רק מה שברא לא ברא אלא לכבודו, ואם כן שלימות כל נברא הוא שיתרבה כבוד שמים על ידו, ואם כן המורד הוא נעדר השלמות, והקב"ה חפץ חסד הוא, ועל ידי העונש נתקדש שמו יתברך ובא לשלמותו, ובאמת היא ערבות גדול, והבן. ואם כן לפי זה המדה זו משמשת לתת שלמות לנבראים, ואם כן ביודעיו שהשלמות בהן המשכת החסד, גם מדה זו מסכמת וגדול כח החסד הלזה, והבן. וזה פירוש משוך חסדך ליודעך אל קנא ונוקם (זמר כל מקדש), והבן.
1
