ישמח משה, משפטים ד׳Yismach Moshe, Mishpatim 4
א׳הגה"ה אמר המסדר, ראיתי להעתיק פה מה ששמעתי מפי קדשו וכן נמצא בכתב יד וזה לשונו), נתגלה לי בחלום שמצוה גדולה לקרב הרחוקים ר"ל בביאורים על הפליאות. והטעם שבודאי הפנימות של הפליאות הוא יחוד עמוק, ומאן דמקרב אותן אף בנגלה רק שיהיה לבו לשמים, נעשה היחוד למעלה כמו בכל המצות א' שעושה אותן בשלמות, והבן. וזה הוא הטעם של רז"ל שכתבו הפליאות, כדי שתייחד על ידי חכמי הדור המבוארים כפי שרשן, ודוקא בחידושי חכמה, כי זה הוא החיות, כמ"ש (קהלת ז יב) והחכמה תחיה בעליה, ולכך בחכמה יסד ארץ (משלי ג יט), ובתרגום יונתן על בראשית ברא (בראשית א א), בחכמה ברא, וכן במלאכת המשכן, והבן. ועל פי זה נ"ל דכל חפצו יעשה בזה, דהרי אמרו רז"ל (שבת ל"ב ע"א) אם יש עליו מלאך וכו' (איוב לג כג), אפילו תשע מאות וכו'. ואם כן קשה הלא מכל מצוה נברא מלאך, ובמצוה אחת יתרפא. והתירוץ נ"ל כי אמרו (סוטה כ"א ע"א) עבירה מכבה מצוה, אבל אין מכבה תורה. ועוד י"ל כי אין בו חיות, אבל הנעשה על פי חכמה הרי יש בו חיות, ובודאי ימליץ עבור סיבתו. ועוד י"ל על פי (איוב ל"ג כ"ג) מליץ אחד מני אלף, (יראה דר"ל למה שפירשו בו דקאי על אלף שמצד שמאל של אדם, כדכתיב (תהלים צא ז) מצדך אלף ורבבה מימינך, ואם אחד מאלף המשמאילים מלמד זכות, אז יצא זכאי, ותו לא קשיא הלא מכל מצוה נברא מלאך וכו', דבעינן שהקטיגור יהיה סניגור, והבן). והנה בכאן בישוב מילתא דתמיה הכל מודים ובפרט שאינם מרגישין, והנה קבלתי מהצדיק דבמה שאין מרגישין אין שטן ואין פגע. ועוד דבודאי הכל יכול לתקן על ידי יחוד אמת הנצרך לאותו ענין, אך מי יודע לכוון, והנה ה' צילך (תהלים קכא ה), וכשם שהוא מקרב רחוקים, כן השי"ת מקרב מה שצריך לו אף שרחוק לגמרי מאותו ענין שנתייחד על ידי חדושיו. ועוד במדה שאדם מודד וכו' (מגילה י"ב ע"ב), כמו שהוא מקרב רחוקים, כן השי"ת ונסתלק הבדל עונות, ואז ודאי לא כבדה אזנו משמוע ולא קצר ידו מהושיע. ועוד קב"ה חדי בפלפולא, ובאור פני מלך חיים (משלי טז טו), עכ"ל.
1