ישמח משה, שמות י״אYismach Moshe, Shemot 11
א׳ויהי בימים ההם ויגדל משה וגו' וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו וגו' (שמות ב יא). הנה דקדקו המפרשים מאחיו למה לי, הלא בודאי עברי הוא מאחיו וכבר אמר אל אחיו. (ב) (שמות ב יב), ויפן כה וכה למה, והיה די באמרו וירא כי אין איש, דלמה לן לידע איך היה ענין ראייתו. (ג), אכן נודע הדבר (שמות ב יד), שתיבת אכן משמעו על דבר המובן ולא על דבר הריגה, דאם כן היה לו לומר נודע הדבר, ולכך דרשו רז"ל מה שדרשו (שמו"ר א' ל'), וגם אני אענה חלקי. והנ"ל בהקדים דדקדקו תיבת בסבלותם, הבי"ת של בסבלותם למה, והיה לו לומר וירא סבלותם או את סבלותם, כמו וירא את ענינו (דברים כו ז), ופירשו שהיו מעיין ומחשב בסבלותם למה ועל מה עשה ה' ככה לעם הנבחר, עד כאן דבריהם. ובדרכם אלך לפרש מכאן ולהלאה וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, שהיה מבין שהיה נצמח מאחיו שהסיתו אותו לכך, (וכדכתיב (ישעיה מט יז) מהרסיך ומחריביך ממך יצאו) (שמות ב יב), ויפן כה וכה להבין בשל מי הרעה הזאת דהיינו מי המסית, וירא כי אין איש שהיו כולם מכחישין ומנקין עצמם, ואף על פי כן ידע בודאי שהיא הסתה רק לא ידע מי, והנה אחר כך כאשר אמר לו כאשר הרגת את המצרי (שמות ב יד), אז אמר כיון שחרה לך דבר הריגתו, נודע שאתה הוא המסית כנ"ל.
1
