ישמח משה, תרומה ב׳Yismach Moshe, Terumah 2
א׳ויקחו לי תרומה (שמות כה ב). יש לדקדק על מילת תרומה, למה נקרא שמה תרומה, ראוי לומר הפרשה, עיין רש"י (ד"ה תרומה), ותרומה לשון הרמה הוא, ומאי ענינו לכאן ועיין במזרחי. והנ"ל בזה, כי מדריגות המשכן נשגבה מאד, ועיין ברס"ג על שיר השירים מה שפירש על הפסוק (שמות מ לה) ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד וגו'. והנה לפי זה היו הרמה לדברים הללו שמדומם נעשה כוכב בשמים, ויותר מזה והבן, ועל פי זה פירשתי המדרש (שמו"ר מ"ט א') שהביא העקדה (בריש שער מ"ח) וזה תארו: ויקחו לי תרומה, הדה"ד (שיר השירים ח ז) מים רבים וגו', הדה"ד ולא יכול משה וגו', עיין שם. והנה בענין ותוכן של המדרש להראות תוכן אהבתו של ישראל, ואף על פי כן אינו ענין להאי קרא ויקחו לי תרומה, כי אין מבואר פה שישכון בתוכו, רק על קרא (שמות כה ח) ועשו לי מקדש וגו', או שאר פסוקים המורים על השראת הכבוד, אבל בפסוק זה אינו מבואר רק הכנה אל הכנה, ולא נתבאר בפסוק זה מה ואיך ולמה. אבל לדברי יומתק מאד שקשה להמדרש מה הוא לשון תרומה, לזה אמר המדרש הדה"ד מים רבים וגו' אם יתן איש את כל הון ביתו וגו', אבל בני יעשו מקדש של יריעות דייקא שהוא רק במדריגת דומם, וירדתי כביכול ושכנתי בתוכם. וזה הדה"ד ולא יכל משה לבא אוהל מועד וגו', היינו כמ"ש הפירוש בשם רס"ג ודי הרמה בזה, והבן זה כי נכון הוא בס"ד. ולדברי הוא הרמה למשכן כמ"ש, והוא הרמה לישראל והבן. ועל פי זה תבין שם תרומה לתרומת כהנים, וטעם על הפרשת תרומה והמעשר המתנות כהונה, מלבד הטעם הפשוט שיהיה למשרתי ה' במה להתפרנס. והענין הוא כי בכל יש ניצוצי קדושה, וצריכים תיקון להעלותם ממדריגת דומם צומח חי למדריגת מדבר, והנה לא כל אדם יוכל לעמוד בסוד ה' לתקן בכוונת אכילה ואלו הכהנים נתייחדו לשרתו, והלוים למטה מהם, כמו שנאמר (דברים יז ט) ובאת אל הכהנים ואל הלוים וגו', על כן צוה השי"ת להפריש התרומה לכהן, ומשגיח בחסדו ית"ש שמבחר הניצוץ יתעטף בזה, על כן נקרא ראשית כמו וראשית שמנים ימשחו (עמוס ו ו), ועל כן נחרץ עונש גדול לזר האוכלו שלא יתחלל קדושתו, ועל כן שם קדושה עליה, והניצוצות הקלים במעשר, ומהבהמה המנות לכהנים כנ"ל, והבן זה כי הוא טעם נכון על מצות הפרשת תרומה ומעשר, ועל מה שנקרא בשם תרומה ובשם ראשית, ועיין בבעל הטורים כי תרומה אותיות מ"ם תורה, כי התורה ניתנה לאוכלי המן, שנית לה לאוכלי תרומה (תנחומא בשלח סי' כ'), עד כאן דבריו. ולפי זה יומתק מאד מ"ש לעיל בטעם תרומה ובשם תרומה, ודא ודא אחת היא כי מאחר שהתורה ניתנה לאוכלי תרומה שפרנסתם מזומנת להם, על כן היא תרומה שיוכלו להרימה כאמור, והרמז מסייע להפשוטו, וטעם הפשוט מסייע לטעם הנכבד, ואלו ואלו דברי א' חיים, וכן דרכי לפרש בכל מקום.
1
ב׳והנה עוד מלים לאלקי על דברי הבעל הטורים הנ"ל לפרשן באופן הנאות, על פי מ"ש (לעיל בפרשת בשלח ד"ה הנני), במאמר (תנחומא בשלח סי' כ') לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן, ועל פי מ"ש האברבנאל (בנביאים ראשונים) במה שנאמר באליהו (מלכים א' יט ח) וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וגו', ומה שפירשתי בפסוק (תהלים קיא ה) טרף נתן ליראיו, ועל פי זה תבין שנית לה אוכלי תרומה, כי אכילתם מזכך אותם ונדבק בהם ניצוצות הטובים, על פי שכתב ביערות דבש על המאמר (שבת ק"מ ע"ב) בעניותא לא אכלי ירקא, והבן כי נכון הוא מאד. והיינו (אבות פ"ג מי"ז) ואם אין תורה אין קמח, כי אם לא ירשו התורה לא היה ניתן להם הקמח כאמור, אם אין קמח אין תורה, כי מחמת הקמח ניתן להם התורה בניגלהו ובנסתרו, והבן. והנה על דבר שהפליא הבעל הטורים בעין יפה ובינוני ורעה (תרומות פ"ד מ"ג), עיין עליו שכתב לי עולה מ"ם, היינו עין יפה אחד מארבעים, מאת כל עולה חמשים, היינו בינוני אחד מחמשים, מאת כל ר"ת עולה ששים, היינו עין רעה אחד מששים. ואני אוסיף נופך לישבו על לשון המקרא, ויקחו לי תרומה היינו עין יפה כמ"ש הוא ז"ל, ולכך לי לשמי. כל איש, היינו בינוני כמ"ש הוא ז"ל כל הגימטריא חמשים, על כן אמר כל איש, היינו כללות אישי בני אדם, וסתמן בינונים וכן הוא הרוב, כי הטובים והגרועים הם בשני הקצוות אינם נמצאים כל כך. מאת כל, ר"ת מ"ך הוא ששים היינו עין רעה, ועל כן נאמר מאת כי הם רק המיעוט. ואני אוסיף עוד רמז על רמז הזה, דלזה הר"ת הוא מך, כי הוא עני בדעת דאינו מבין כי מיד ה' ניתן לו, וגם עני ממש, כי אמרו רז"ל (שבת קי"ט ע"א) עשר בשביל שתתעשר (דברים יד כב), ונאמר (דברים טו י) ולא ירע לבבך וגו' כי בגלל וגו', ר"ל בגלל שלא ירע יברכהו ה', וכתיב (משלי י כב) ברכת ה' הוא תעשיר, אבל זה שנותן בעין רעה, לא יתברך ולא יתעשר והוא מך כנ"ל.
2
ג׳והנה י"ל עוד דשלש תרומות נזכרו כאן, עיין רש"י (ד"ה תקחו), היינו לרמז לשלש מדריגות הללו. והנה במדריגה הראשונה נאמר ויקחו לי ולא ויתנו, כי הם שמחים בהנתינה ונחשב להם כלקיחה. ובמדריגה השניה נאמר וזאת, כי כבר הגיעו לשיעור קצוב שעליה נאמר וזאת אבל לא פחות, דלפחות אי אפשר דשוב אין רוח חכמים נוחה הימנו כלל כנ"ל, אבל בשני מדריגות לא שייך וזאת לא לענין פחות ולא לענין יותר, דאדרבה המוסיף יוסיפו לו, והבן כי הוא דרך נפלא בס"ד, ומיושב הכפל והשינוי ויקחו תקחו, והבן.
3
ד׳עוד יתבאר ויקחו לי תרומה (שמות כה ב). על פי שאמרו (אבות פ"ו מ"ב) כל העוסק בתורה, הרי זה מתעלה, שנאמר (במדבר כא יט) וממתנה נחליאל וגו'. ועל פי המדרש (עיין שמו"ר פל"ג א') ויקחו לי, בת היתה לי ולקחתה אותה, קחו אותי עמה, (הובא בחן טוב פרשת חקת), עד כאן. והנה אמרו רז"ל (עירובין דף נ"ד ע"א) וכיון שנחלו אל, הרי זה מתעלה, אין זו סתירה להא דכל העוסק בתורה וכו', רק בא זה ולימד על זה היינו בתורה עם השי"ת, וממילא נחלו אל כי ה' צילך (תהלים קכא ה), והיינו ויקחו לי כדברי המדרש הנ"ל, אז תרומה, ר"ל מתעלה ומרומם, והבן.
4