ישמח משה, תצוה ג׳Yismach Moshe, Tetzaveh 3
א׳במדרש (שמו"ר ל"ז ד') כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כח א), הרע למשה, אמר לו הקב"ה תורה שלי היתה ונתתיה לך, ונתקררה דעתו של משה, ונ"ל דאיתא משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע (אבות פ"א מ"א). ופירשו דמשה קבל התורה בכחו, שלא היה שום אדם בעולם שיהיה ראוי לקבל התורה רק משה לבדו, והוא מסרה בכחו ליהושע. והענין הוא כמו שפירשו על אמרם (שבת פ"ח ע"א) בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תלתאה על יד תליתאי, כי אורייתא וקב"ה כולא חד (זוהר ח"ג ע"ג ע"א), הוא רצונו ורצונו הוא, והוא שכל ומשכיל ומושכל אחד, וכן היה משה בהשאלה ממש עצם התורה, על כן נקרא איש האלקים (דברי הימים א' כג יד), ואיתא במסכת זבחים (דף ק"א (ע"ב) ושם (זבחים) דף (כ"ב) [ק"ב] ע"א) משה כהן גדול היה, רק בניו יקראו על שבט הלוי, עיין שם. ולפי זה מה שנתקרב אהרן, הוא שיהיה הכהונה לו ולזרעו. והנה איתא בספר עיר בנימין בשם חכם אחד, דלכך לא נתייחסו בניו של משה אחריו, משום שהיה איש האלקים ואין כבוד כלפי מעלה להתייחס בניו הגשמיים אחריו, ואמר שזה הוא הפירוש של הפסוק בדברי הימים ומשה איש האלקים, לכך ובניו יקראו על שבט הלוי, עד כאן דבריו. ועל פי זה מבואר המדרש הנ"ל כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, והיינו שיהיה הכהונה לו ולזרעו ולא לזרעו של משה, דהא משה בעצמו היה כהן כמו אהרן, הרע למשה, אמר לו הקב"ה תורה שלי היתה ונתתיה לך ולא לאחר, והיינו משום שאתה איש האלקים, ואם כן משום הא גופא אין זרעך מתייחסים אחריך ונתקררה דעתו, והוא פירוש נכון בס"ד.
1