ישמח משה, תולדות י׳Yismach Moshe, Toldot 10
א׳ואחרי כן יצא אחיו וגו' (בראשית כה כו). במדרש (ב"ר ס"ג ט') הגמון אחד שאל את רבן גמליאל מי תופס המלכות אחרינו, הביא לו נייר חלק וכתב עליו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב. ונ"ל ביאור הדברים, דעיין בספר בנין אריאל שהוכיח דהוצרך לכתוב בראשי תיבות, לפי שאסור לכתוב פסוק מן התורה על הנייר (שבת ע"ט ע"ב), עיין שם. והנה אם היה מראה לו הפסוק היה אומר כמשמעו, והסופר בא להורות הטעם של קריאת שם יעקב. אך קשה דהיה ראוי לומר תיבה אחת ואחריו, למה לי שני תיבות ואחרי כן, אלא ודאי דבאה התורה לרמז בראשי תיבות, כי ירידה היא לשון רדיה וממשלה, כמו וירדו בדגת הים (בראשית א כו), ובפרט ממשלתו שהיא רק רצועה בישא לרדות עולמו, כמו דאיתא במדרש פרשת חקת שרצה דוד להחרים את כרך גדול, אמר לו הקב"ה צריך הוא לרדות בו את עולמי, עד כאן. וגם רדיה ההיא להם לירידה בסוף, ועל ידי כך לא יהיה שריד, וכעין שפירש רש"י בפסוק וירדו, לא זכה נעשה ירוד. ועל פי זה דר"ת הוא ו' כ' י' א' ו' א' ב', הוא בראשי תיבות. ואחר כלות ירידתו (ר"ל של זה האדמוני הנאמר למעלה), 'אז 'וועד 'אחיו 'באחרונה, ר"ל הוזמן אחיו לגדולה ומלכות באחרונה שלא יופסק, כעין אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו). וגם לשון וועד מורה, כי וועד מאז כי סוף מעשה במחשבה תחלה, והבן.
1
