ישמח משה, תולדות ט״זYismach Moshe, Toldot 16
א׳ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה (בראשית כה לד). ופירש רש"י (ד"ה ויבז) העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום. ובמסורה ויקם וילך תרין. ויאכל וישת ויקם וילך. ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים (בראשית כב ג). נ"ל דהכי פירושו של גוף הפסוק, ויקם וילך ויבז עשו, ר"ל שביזה עשו הך ויקם וילך שנאמר באברהם, את הבכורה, ר"ל עם הבכורה שמכרה ביזה להך ויקם וילך, כי הך ויקם וילך היה לעבוד עבודה, והוא ביזה לעבודתו של מקום, והיינו כאמרם ז"ל (ב"ר ס"ג י"א) שאמר כיון שאף באותו זקן פגעה מדת הדין, אם כן לית דין ולית דיין, ואין ממש במעשה אברהם שעמד בניסיון, והבן. ועל פי זה נבאר המסורה גם כן ויקם וילך ויבז, ר"ל לאיזה ויקם וילך ביזה, ומפרש ויקם וילך אל המקום והבן. או יאמר, כי זאת תורת המסורה שמצוייר שיאכל וישת ויקום וילך אל מקום אשר ה' שמה, והבן היטב. ועיין מה שפירש בעל עיר גבורים בהאי פרשה על דרך המוסר בענין יצר טוב ויצר הרע, ויש להוסיף נופך ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, לחם היינו מלחמה של תורה (ב"ר נ"ד א'), ונזיד עדשים שמזכיר לו יום המיתה כמ"ש (ב"ב ט"ז ע"ב). ור"ל דהיינו שהצדיק רוצה להחזיר הרשע למוטב על ידי התורה ועל ידי התוכחה, אבל לא הועיל רק וישת שמתענג בתענוגי עולם הזה ומלי כריסיה זינא בישא, לכך ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה. או יאמר ויאכל וישת, אף שאוכל מלחמו ושותה מתוכחתו, הוא רק בשעת מעשה, אבל ויקם וילך, אז ויבז עשו את הבכורה דהיינו עניני עולם הבא, והבן.
1
