ישמח משה, תולדות כ״חYismach Moshe, Toldot 28
א׳ויען יצחק ויאמר לעשו וגו', ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ולך איפה מה אעשה בני (בראשית כז לז). ויש לדקדק במה דאמר (בראשית כז כט) הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, הכל בלשון רבים, והלא לא היה לו רק עוד בן אחד זולת המתברך, והמתברך אין לו רק אח אחד. והנ"ל בזה דהא אליפז כבר נולד קודם הברכה, דהרי אחר הברכה רצה להרוג את יעקב במצות אביו, ואם כן כשם שאמרו (זבחים ק"א ע"ב) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי, אף שנתכהן אלעזר, מכל מקום אין זרעו כהנים רק מה שהוליד אחר שנתכהן, מה שאין כן פנחס שנולד קודם. והכי נמי כאן אם עשו ניתן לעבד ליעקב, וממילא מה שהוליד כולם עבדים כדין עבד, מכל מקום אליפז שנולד מקודם לא היה בכלל. אבל במה דאמר יצחק הוי גביר לאחיך בלשון רבים וכן בני אמך, נכלל גם אליפז, דהא בן אחיו נמי קרוי אח, כמו שאמר אברהם ללוט כי אנשים אחים אנחנו (בראשית יג ח), וכן הוא נכלל באמרו בני אמך דבני בנים הם כבנים (יבמות ס"ב ע"ב). והנה זה יתכן אם המתברך היה יעקב, מה שאין כן אם המתברך היה עשו לא היה צ"ל כן, דהא יעקב עדיין לא הוליד. והנה הברכת היה שומה מאת ה' בפי יצחק רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו, ותיכף כששמע יצחק בעצמו הדבור שיצא מפיו אחיו לשון רבים וכן בני אמך, ודאי תמה דהא הוא היה סבור שהמתברך הוא עשו. ואך כשנודע לו שהמתברך היה יעקב, הבין תיכף דמשום זה הושם בפיו אחיך בני אמך בלשון רבים, ומזה היה לו אות דרצון השי"ת היה שיברך את יעקב והברכה שילח בפיו, דהרי בדעתו לא היה אומר כך, על כן סיים גם ברוך יהיה (בראשית כז לג). וזה היה דבריו לעשו ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, ר"ל שאמרתי בהברכה אחיך וכן בני אמך בלשון רבים, מזה נראה ונודע שהשי"ת שלח דבריו בפי לברך את יעקב, ולך איפוא, אם כן שהשי"ת הסכים, מה אעשה בני כי מי יבא אחר המלך, והבן.
1
