ישמח משה, תולדות ל״הYismach Moshe, Toldot 35
א׳תורת אמת היתה בפיהו וגו' (מלאכי ב ו). להבין ענין תורת אמת שלא נאמר תורה כפשוטו, אם על שאין בה שקר ודופי, הא זה נכלל במה שאמר ועולה לא נמצא בשפתיו. אך יובן על פי שיש להקשות ולחקור דודאי אל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש (ישעיה מ כה), וכל אשר יאמר עליו לא נמצא בזולתו, רק בערך התמונה המצויירת אל הדבר אשר נצטייר ממנו. והנה חותמו של הקב"ה אמת, דהיינו שהוא חותם של כל התארים, ר"ל שיאמר עליו תואר חי ויש חי זולתו, אבל אינו חי אמת ויאמר עליו תואר יכול בכעין זה, וכן בכל התארים כולם. וזה נ"ל ביאור אמרם ז"ל (יומא ס"ט:) חותמו של הקב"ה אמת, דהיינו שהוא חותם וגמר של כל התוארים והשמות, והוא נותן שלמות לכל, ובכל דבר שתתפוס עליו ית', אי אפשר בזולת הצטרפות האמת, והבן זה מאד כי הוא נפלא ואמיתי, ועיין בעקרים מאמר שני פרק כ"ז, אבל מ"ש הוא יותר נכון בס"ד. וזהו הפירוש אמת מארץ תצמח (תהלים פה יב), והבן כי עמוק הוא. ואם כן לפי זה נצמח קושיא רבה איך יאמר אמת על משה ועל התורה, אם בתכלית הרי שויתי' לו ית'. ואם אינו בתכלית, זו קשה מן הראשונה שיאמר ח"ו דמשה והתורה אינם אמת בהתכלית האמיתי. והנ"ל כי זה אמת לאמיתו יקרא, שהקב"ה מאמתו באמת שלו, והם הדבקין בו ית' והוא מאמתן והוא אמיתתן, והיינו אורייתא וקב"ה וישראל כולא חד (זוהר ח"ג ע"ג ע"א), דהוא רצונו, ורצונו הוא, וישראל תכלית הרצון שבשבילם נאצל הרצון, אבל אלו ישולל ית' מהם, ישולל האמת מהם, והבן. והיינו תורת אמת היתה בפיהו, ונמצא זה אמת בעצמותו, וזה אמת לאמיתו ית', והבן זה.
1