ישמח משה, תולדות ז׳Yismach Moshe, Toldot 7
א׳ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי וכו' (בראשית כה כב). כבר כתבנו בזה למעלה כמה פעמים. ועוד יש לפרש, כי היא חשבה מחמת הרציצה, כי ח"ו שניהם רשעים בעלי מחלוקת זורו רשעים מרחם, לכן אמרה בשלמא יצחק מצווה על פריה ורביה, אבל אנכי למה זה היה לי, והיינו אם כן למה זה אנכי, ועל דרך שמפרשין (משלי י א) בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו דייקא, כי האב מאי דמפקדה בעי למעבד וכו', אבל האם בן כסיל למה הוא לה, כי היא איננה מפקדה אפריה ורביה. והשיבו לה שני גוים וגו' ושני לאומים ממעיך יפרדו זה לרשעו וזה לתומו ואחד מהן צדיק, והבן.
1
ב׳ועוד יש לפרש על דרך הפשוט, על פי מה שפירש רש"י (ד"ה) ויתרוצצו (בראשית כה כב), כשהיתה עוברת על פתחי תורה יעקב מפרכס לצאת, ועל פתחי עבודה זרה עשו מפרכס, על כן ותאמר אם כן הוא טבע צדיקים וטבע רשעים, למה זה אנכי נתייחדתי בזה, הלא כבר עמדו צדיקים ורשעים בעולם ולא נשמע כזה, לכך ותלך לדרוש וגו'. אך התירוץ לזה על פי סברא, כי זה מקור הקדוש מחצב כל האומה מטתו שלמה קדושה גדולה כל כך ראוי להתלהב, וזה מקור טומאה עתידין לעמוד ממנו כל רשעי ארץ כמעט, ושאני שאר צדיקים ורשעים. וזה ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, והיינו שני מקורות לשני אומות, ודעת לנבון נקל שזה מקור לאומה עליונה קדושה, וזה מקור לאומה טמאה אבי אבות הטומאה, ותו לא קשיא למה זה אנכי, כי הכא שאני וכדאמרן. עוד נראה לפרש אם כן למה זה אנכי (בראשית כה כב). כי הנה שמעתי בחלום (אור ליום י"א טבת) כי אף שיעקב נולד בטוב נוטה לטוב, כאמרם (ב"ר ס"ג ו') שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועשו נולד ברע נוטה לרע, כאמרם שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי עבודה זרה, ואם כן לפי זה לכאורה משולל הבחירה כמעט מהם. אך זה היה עיקר פעולת בחירתם על ידי שהיו אחים תאומים בבטן אמם ויש להם התערבות, אם כן עשו בנטותו לרע בחשקת נמרץ, מושך את יעקב עמו, וההיפך ביעקב, ואם כן היה די התחזקות הבחירה בכל אחד שכל אחד עמד בשלו, עד כאן שמעתי בחלום. והנה אף אני בחלומי אז אמרתי לפרש הפסוק במלאכי (א ב-ג) על פי זה אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב (מלאכי א ג) ואת עשו שנאתי, עד כאן. כי הנה עיקר האהבה נצמח מאבות הקדושים, וכמו שמפרשין בפסוק (דברים י טו) רק באבותיך חשק ה'. והנה מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו, רק אב זקן גרם אהבה לישראל. והנה הקושיא במה אהבתנו, כמו במה אדע שאמר אברהם (בראשית טו ח), שדרשו (ב"ר מ"ד י"ד) באיזה זכות. ר"ל כיון שמטבע הטוב להטיב, מאי כולי האי וצדיק מה פעל. ולזה השיב הלא אח עשו ליעקב והיה להם התערבות, ואף על פי כן זה פירש לתומו וזה לרשעו, ומשום זה ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי (עד כאן אמרתי בחלום). והנה לפי זה נראה שכוונה עמוקה הית לו ית' בענין זה, כי אי אפשר לשתול מטע ה' להתפאר, רק על ידי יסוד טוב, ואם כן היה משולל הבחירה וזה גם כן אינו טוב, לכך נולד עשו עמו, והבן. וז"ש הכתוב ויתרוצצו הבנים בקרבה כפירוש רש"י כשהיתה עוברת וכו', ותאמר אם כן שיש בטבעם כך בהיותם במעי אמם, מורה שאין בחירה בהם ואינם ראוים לשכר ועונש, למה זה אנכי, כלומר למה נוצרו בבטן אשה, היה לו להשי"ת לבראם, או לשלוח עיר וקדיש מן שמיא, ולעומתו מכח הסט"א, ותלך לדרוש את ה'. ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך, היינו שני מקורות זה מקור קדוש וזה להיפך, ושניהם בבטן מתערבים זה בזה, ושני לאומים ממעיך יפרדו זה לרשעו וזה לתומו, ולאום מלאום וגו', כלומר שכל אחד ואחד שואב מחבירו, על כן יאמץ פירוש יצטרך להתגבר בגבורתו ובחירתו למען יעמוד בשלו, והיינו כמו שפירשתי הלא אח עשו ליעקב וכו', אם כן שניהם בעלי בחירה, שלזה גבורת בחירתו מחמת זה ולזה מחמת זה, והבן כי נכון מאד הוא ומכוון בלשון תורה הק'.
2
ג׳ובזה יובן הא דכתיב (בראשית כה כו) וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב. וכבר עמדו על זה המפרשים למה אחז בעקבו דוקא. וגם למה נקרא יעקב על שם העקב. ולפי מ"ש יתכן, כי הנה האברבנאל כתב הטעם דלמה כתיב (בראשית כה כד) תומים חסר ולא תאומים, דהוא לרמז שהיו שני העוברים תומים ושלמים זה לצדקתו וזה לרשעו, זה צדיק תמים וזה רשע תמים, עד כאן דבריו ודפח"ח. והנה יש להבין לפי דבריו שמהבטן היו תומים זה לצדקו וזה לרשעו, אם כן מה התערבות היה להם שיהיה הבחירה חפשית בשניהם. אך הנה ידוע מה שפירש מהרש"א בחידושי אגדות (מגילה י"א ע"א) על הפסוק (תהלים קכד א) לולי ה' שהיה לנו וכו', עיין שם. דהנה עשו נקרא חזיר היער (תהלים פ יד) קליפת חזיר, כמו דאיתא במדרש (ב"ר ס"ג ח') אתון קריתין לחזירתכון שם וכו'. ולפירושי יומתק מאד הא דאמר המדרש בלשון הזה דוקא בפסוק הזה, דהנה יש בו סימן טומאה בפיו וסימן טהרה ברגל, והוא מהתערבות של יעקב, ועל כן יעקב נאחז בו שם, והוא גם כן מזיק לו קצת משם, כדכתיב (דניאל ז ז) ושארה רפסה (וכפירוש מהרש"א שם יובאו דבריו למטה). וזה מפרש הפסוק וידו אוחזת בעקב עשו שהוא סימן הטהרה, על כן יש להם קצת התערבות, על כן ויקרא שמו יעקב כי זה עיקר החשיבות של יעקב, דבלא זה היה מוכרח ולכך נקרא על שם העקב, והבן. לפי שמבואר מזה הפסוק דעשו הוא חזיר, על כן יפה אמר המדרש על ויקרא שמו יעקב הנסמך לו בפסוק זה, אתון קריתון לחזירתכון שם, אף אני קורא לבני בכורי שם כנ"ל.
3