ישמח משה, וארא ו׳Yismach Moshe, Vaera 6
א׳והייתי לכם לאלקים וידעתם וגו' (שמות ו ז), ונתתי אותה לכם מורשה (שמות ו ח). והנה יש לתמוה אם מורשה הוא אף אם לא יתייחדו לעם לו ית' ליחד אלהותו עליהם, מכל מקום שלהם היא כמו בשאר אומות בארץ ירושתם, ואיך תולה זה בזה, והנ"ל בזה על פי מה דאיתא בפרק החולץ (יבמות דף מ"ב ע"א) בענין הבחנת ג' חדשים, אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על המיוחסים שבישראל, שנאמר (בראשית יז ז) להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, עיין שם, ועוד שם (יבמות בדף כ' ע"ב) דהא דכתיב באברהם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, הכי קאמר לא תנסב כותית דלא לזיל זרעך בתרה, עיין שם, ועל פי הדרוש בפרשת תולדות (בפסוק ויהי עשו בן ארבעים שנה) על פי תשובת מהרי"ט (חלק ב' סימן וא"ו), דהגם דעשו ישראל מומר הוי דיורש את אביו, עם כל זה אין לו זרע לירש אותו, כיון שנשא נשים נכריות קרוי בנה, וממילא אין להם חלק בארץ, אבל אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב זוכים בארץ מכח ירושת אבותינו, כי שם י"ה עדות לישראל שלא נטמאו אף בהיותם במצרים, כדכתיב (במדבר כו ה) החנוכי (פסיקתא דר"כ פי"א). וז"ש ולקחתי אתכם וגו' והייתי לכם לאלקים לייחד שמי עליכם, והיינו מפני שמתייחסים אחר האבות, ולכך והבאתי אתכם ונתתי אותה לכם מורשה, והבן.
1