ישמח משה, וארא ה׳Yismach Moshe, Vaera 5
א׳ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים (שמות ו ז). נ"ל על פי המבואר בפרשת דרכים (בדרך הערבה דרוש כ"ב דף ס"ז ע"ב), דישראל מחוייבים לקבל גזירתו של הקב"ה, וראוים לעונש ח"ו כשאינם מקיימין מצד דינא דמלכותא, אף דהאי דינא ליתא באינו משוה גזירתו על כל בני מלכותו, הרי איתא בפרקי רבי אליעזר (פרקי דר"א פכ"ד) בשעה שהפיץ ה' את העמים בדור הפלגה, נתן כל אומה לשר שלו, וישראל נשארו תחת יד הקב"ה לבדו, ונמצא דישראל הם כל בני מלכותו, עיין שם. והיינו ולקחתי אתכם דייקא לי לעם, לכך והייתי לכם לאלקים דיין ליפרע, כמו שפירש רש"י בפרשת יתרו (שמות כ א) וידבר אלקים את כל הדברים וגו', כי כיון שרק אתם בני מלכותו, אם כן דינא דמלכותא דינא, והבן. ועל פי זה נתיישב קושית אומות העולם על השי"ת כלום כפית עלינו הר כגיגית כדרך שכפית על ישראל, כמבואר במסכת ע"א (דף זיי"ן (ז') ע"א). ולפי מ"ש ה' הצדיק, כי אם כפה לישראל מהני הכפיה דדינא דמלכותא דינא דרק הם בני מלכותו, אבל באיזה אומה מאומות העולם, אם כי אלקי כל הארץ נקרא ושייך בהו גם כן דינא דמלכותא, כיון שכולם בסוג אחד, אם כן הרי אינו משוה גזירתו על כל בני מלכותו, ותו לא הוי דינא, והבן. וז"ש (תהלים קלה ד) כי יעקב בחר לו יה בעת שהפיץ את העמים, לכך ישראל לסגולתו במתן תורה, כמו שנאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה, כי דינא דמלכותא דינא רק בדדהו, והבן.
1