ישמח משה, ואתחנן ט״וYismach Moshe, Vaetchanan 15
א׳כי מי גוי גדול וגומר (דברים ד ז). בהקדם הא דאיתא במסכת ברכות (דף ח'.) מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, שנאמר (איוב לו ה) הן אל כביר לא ימאס, וכתיב (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי וגו' כי ברבים היה עמדי כו'. והנה להמשיך לזה (תהלים נה כ) ישמע אל ויענם (כפירוש הרד"ק ויכניעם) אשר אין חליפות למו ולא יראו אלקים, על פי מהר"י מינץ דרוש ט' בסגולת תפילות הרבים א', שאם יש בזה עבירה, ויש בחבירו ההיפך באותו ענין. ב', שבצירוף הרבים יש קיום כל המצות, עיין שם. והנה א' הוא בבחינת סור מרע, והב' בבחינת עשה טוב. והנה זה דוקא בישראל שהמחצב קדוש ולא יסכימו לתכונה רעה, מה שאין כן באומות העולם אין ההיפך בסור מרע, כי כולם מנאפים וכדומה. וגם בבחינת עשה טוב אין בהם עושה טוב גם אחד, לכך אין ברבים שלהם תועלת. והיינו אין חליפות למו, והב' ולא יראו אלקים, והבן.
1
ב׳ועל פי זה יתפרש כי מי גוי גדול כו' כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ונדרש במסכת ר"ה (דף י"ח.) על תפילת הרבים, ונמשך לזה שפיר (דברים ד ח) ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת, והיינו בחינה הב', והבן.
2
ג׳והנה כבר פירשתי (ישעיה סד א) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך. כי התורה נקרא מים, שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים, ונקרא אש שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש (סוכה נ"ב ע"ב). ונ"ל על פי הגמרא דסוכה (דף מ"ט ע"ב) כי הלומד ומלמד לאחרים הוא תורת חסד, שאינו מלמד אינו תורת חסד (משלי לא כו). והנה בבראשית רבה פרשה ד' סי' א' (ב"ר ד' א') בנזר הקודש דמים מצד החסד ואש מצד הדין, ולכך נקרא רקיע שמים ביום שני (בראשית א ח), עיין שם. ונמצא המלמדה נקרא מים, שאינה מלמדה נקרא אש. ולכך דברי תורה בעצמותו נקרא אש, אבל כל צמא לכו למים, היינו להמרביץ תורה שאצלו נקרא מים, והבן. והנה לפי זה תשובה ברבים שאחד מעורר את חבירו, נקרא מים כמבואר בב"ר (פ"ב ס"ד) ואין מים אלא תשובה, עיין שם בפסוק (בראשית א ב) ורוח אלקים מרחפת כו'. והנה התורה נקרא אש לבעור בהמורדים, והיינו כקדוח אש המסים, היינו המסום עצמם ממנה כמו רפאים שמרפין עצמן ממנה, רק מים תשובה דרבים תבעה אש היינו מכבין, כי דרך המים שבא על אש בשעת כיבוי מרתיחין, רק שהתשובה יהיה רק להודיע שמך לצריך, היינו כדי שיתקדש שם שמים, והבן.
3
ד׳והנה יראוך עם שמש (תהלים עב ה) פירשתי על פי מ"ש בשבילי אמונה בנתיב ב' שביל ג', כי עמודיו עשה כסף (שיר השירים ג י), היינו עמודי שמים, וכסף מלשון נכסוף נכספתי (בראשית לא ל), כי כל סביב תנועתן הוא רק מחמת השתוקקת להדבק בסבה ראשונה, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, עד כאן. ועל דרך זה ראוי להיות כל עבדותינו מחמת חשקות להדבק בהסבה ראשונה, והיינו יראוך עם שמש, והבן. והנה לתשובה ברבים, ראוי להיות חושק כל אחד לזה, כי אז עת להדבק בקדושה דלעילא, על פי הנזר הקודש פרשה נו"ן סי' י"ג, אהא דאיתא שם במדרש (ב"ר נ' י"ג) בענינא דסדום, מלאכי השרת על ידי שגילו מסתורין, נדחו ממחיצתן קל"ח שנה. וכתב היפה תואר דמלאכים אלו הם אותן שראה יעקב במראה הסולם עולים (בראשית כח יב), שעד (אותו) הזמן הוי נדחים, כי מהפיכת סדום עד אותו זמן קל"ח שנה, ואז חזרו בזכות יעקב. ופירש נזר הקודש כי מקום זה הוא שער השמים (בראשית כח יז), ודיוקנו של יעקב חקוק בכסא כבוד (במ"ר פ"ד א'), על כן כאשר לן יעקב שם, נעשה קישור בין עולם עליון לתחתון ונעשה סולם מוצב ארצה כו', ואז עלו ממטה למעלה על ידי זכותו של יעקב, עד כאן. ואני הוספתי נופך, כי מלאך בירידתו לעולם הזה מתלבש בלבושא דהאי עלמא, וכל זמן שאינו תופס מסוג דהאי עלמא להיות נתפס באיזה חטא ועון, אין לו התקשרות בלבוש הזה ונקל לו לצאת ממנה לשוב למעלה, מה שאין כן כשנתפס באיזה חטא וע"ד שבצדיקים הוא כמשחל בניתא מחלבא, והבן. והנה אז כשלן יעקב שם, נתקשרו העולמות והיה טהרה לזה העולם, היו יכולים לעלות, והבן. והנה כשנעורר הקול קול יעקב, נתעורר התקשרות הזה וקל להדבק אז בקדושה דלעילא.
4
ה׳והנה בתפארת ישראל פ' ס' הביא מדרש (שוח"ט מזמור צ"ד) בענין שישראל שכרן לאחריהם, שנאמר (תהלים צד טו) ואחריו כל ישרי לב, ואומות העולם כתיב בהו (דברים ז י) לא יאחר לשונאו, עיין שם. והיינו והידים ידי עשו (בראשית כז כב), שהם נוטלים תיכף בידים. ועל פי זה יתבאר פרקי רבי אליעזר פרק ל"ב (פרקי דר"א פל"ב) בשעה שמכריזין בשמים הקול קול יעקב, רועשין השמים. ובשעה שמכריזין בארץ הקול קול יעקב, מי שהוא שומע ועושה כן, חלקו עם הקול קול יעקב, ומי שאינו שומע ועושה, חלקו עם הידים ידי עשו, עד כאן. י"ל כשמכריזין בשמים שישראל רוצים להתפלל בכנופיא רועשים כו', שאז מתקשרים בעולמות. וכשמכריזין בארץ שיכינו לכך, מי שהוא שומע ועושה חלקו עם הקול קול יעקב, נדבק בקדושה דלעילא, ומי שאינו שומע ועושה, נדחה מהקדושה וחלקו בהידים והוא בכללא דלא יאחר כנ"ל.
5
