ישמח משה, ואתחנן כ״זYismach Moshe, Vaetchanan 27
א׳במסכת תענית במשנה (דף כ"ו ע"ב) לא היה ימים טובים לישראל וכו', וכן הוא אומר (שיר השירים ג יא) צאנה וראנה וכו' ביום חתונתו זה יום מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. משמע דבנין בית המקדש קאי על ט"ו באב, דאם לא כן למה מייתי הא דבנין בית המקדש והבן, ועיין בהר"ע מברטנורא ובתוספות יום טוב, והדברים דחוקים מאד כמבואר להמעיין. והנ"ל דעיין שם במסכת תענית (דף ל' ע"ב) בשלמא יום הכיפורים וכו', אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר, דאמר כל זמן שלא כלו מתי מדבר, לא היה הדיבור עם משה, ועיין רש"י (ד"ה) דהיה בחזיון לילה. ועיין ב"ב דף קכ"א ע"ב דפירש רשב"ם דהיה על ידי מלאך. ושם (תענית) דף ל"א ע"א במסכת תענית, מכאן ואילך דמוסיף, פירש רש"י לילות על ימים, יוסיף וכו'. בהקדים מ"ש בספר ברית שלום בפרשת דברים על הגמרא יומא ט' ע"ב אמר ר' יוחנן טובה ציפרנם של ראשונים וכו', עיין שם ריש לקיש סחי בירדנא וכו'. ולכאורה דברי רבי שמעון בן לקיש סותרין את עצמן. אך הפירוש הוא דאחרונים מתקנים זה, דממשיכין השראת שכינה בעסקם בתורה, עד כאן דבריו והבן. והנה עיקר השראת שכינה על ידי עסק התורה בלילה, כדאיתא בגמרא סוף מסכת תמיד (ל"ב ע"ב), והובא שם בספר הנ"ל. ולכך ט"ו באב יום טוב שכלו בו מתי מדבר, והיו השראת שכינה ונתייחד הדבור עם משה, וכל יום טוב אינו על העבר, רק דמה שהיה אז הוא קיים לעד, ולכך אמר מאן דמוסיף וכו' להמשיך תמיד השכינה.
1
ב׳ונקדים דהא דאמר ר' יוחנן (יומא ט' ע"ב) בירה תוכיח. י"ל על פי דאיתא בקינות שר שמימו ויקונן אין זה. נ"ל על פי מ"ש בפרשת תצוה (ד"ה כתית) בפסוק (תהלים קכז א) אם ה' לא יבנה בית וכו', והפסוק (מלכים א' ח יג) בנה בניתי וכו', ובפסוק (שמות טו יז) תביאמו וכו'. והיינו (בראשית כח יז) אין זה, דהיינו המקדש ראשון אפס ואין כי עתיד להחרב, ואשר עתיד להיות כי אם בית אלהים הוא העיקר, ושמא תאמר זה הוי פועל בטל, לכן אמר וזה שער השמים, כמו שעל ידי השער נכנסין לעיר, הכי נמי על ידי זה יכנסו לזה שמן השמים, והבן. והנה לפי זה אין בירה תוכיח, דזה שעתיד ליחרב חזרה בנקל, מה שאין כן הקיים לנצח. והנה איתא בקינות דבמקדשים ראשונים היו רק שמחה מאבראי לפניו ית"ש, משל למלך שצפה למשתה בנו אשר יגוע תחת מעיל שק תתכס, אבל במהרה יבנה יהיה שמחה פנימיות שמחת לבו.
2
ג׳ועל פי זה יובן לא היה ימים טובים וכו', ט"ו באב מאי ניהו כנ"ל השראת שכינה, ומזה יבואר אחרונים עדיפי, דהם ממשיכין אף בזמן הגלות, ועל זה קשה בירה תוכיח, לזה מייתי הפסוק וביום שמחת לבו דייקא, הוא בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו דייקא, דזה דוקא הוא שמחת לבו, מה שאין כן הראשונים, והבן. ובזה מדויק אמרו ביום חתונתו זה מתן תורה, ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש כו', כי הלא בשאלי שרופה שיסד רבינו מאיר (בהקינות), צורי בלפיד אש הלבעבור זה נתנך כי באחריתך וכו', סיני העל כן בך בחר אלקים וכו', משל למלך אשר בכה למשתה בנו וכו', תחת מעיל תתכס סיני לבושך בשק תעטה וכו'. ונמצא ממתן תורה יובן דשמחת לבו, היינו רק זה שיבנה במהרה, והיינו צאינה וראינה וכו' ביום מתן תורה, וזה שתראו במתן תורה, תבינו כי ביום שמחת לבו הוא רק זה שיבנה והבן, וקאי הכל על ט"ו באב. ועל פי זה נתיישב מה דתנן במשנה שיבנה במהרה בימינו, דלא אמר כן במשנה בכל מקום שנזכר בית המקדש, והבן. ויתיישב נמי דלא אמרינן את יום מתן תורתינו ביום הכיפורים, רק בעצרת, והבן. ועל דרך זה אמרתי הדרן עלך על ששה סדרי משנה לנעוץ סופו בתחילתו, דהנה כתבו דכלל הרעות הוא סילוק שכינה, כנאמר (דברים לא יז) על כי אין אלקי בקרבי וכו', וידיעת הפכים בשוה דהשראה מקור הברכות. והיינו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום כדברי ר' שמעון בן לקיש ביומא ט' ע"ב אם חומה כו' (שיר השירים ח ט), והבן. ואם תאמר מה נעשה כעת, ושמא תאמר בעסק תורה בלילה, אלו שאין יכולין לעסוק בתורה מה יעשו. והנה מבואר במסכת מנחות (דף צ"ט ב') דמי שאי אפשר לעסוק בתורה, מקיים בקריאת שמע לא ימוש (יהושע א ח). ולכך מתחיל (ברכות ב' ע"א) בקריאת שמע ערבית מאימתי קורין וכו', משעה שהכהנים נכנסים והיינו צאת הכוכבים. ומבואר בגמרא דצאת הכוכבים לילה, מקרא (נחמיה ד טו) דואנחנו עושים במלאכה וכו', ולכך ממשיך השראת שכינה, והבן.
3
ד׳נשאלתי לפרש דברי זקיני הגאון החסיד מהרש"א זצוק"ל על מה שאמרו חז"ל (סנהדרין דף צ"ח ע"ב) בשמו של משיח ינון שמו, שהוא במאמר הפסוק (תהלים עב יז) זה שמו כו', כי תרין נונין הם שני ההי"ן בא"ת ב"ש, עד כאן דבריו. ותמה הרואה כי במספר קטן היה ראוי, אבל מה שייכות דא"ת ב"ש לכאן. והשבתי שיש בזה דבר עמוק שלא רצה לומר במספר קטן, כמו שהזהיר האר"י ז"ל שאין למנות במספר קטן, לפי שנשאר למטה במט"ט. והא דיש לפעמים בכוונות מהאר"י מספר קטן, כבר תירץ בפרי עץ חיים, לכך אין להקטין שמו של משיח שיהיה רק למטה. לכך המציא זקיני ז"ל דבר חכמה עמוקה, כי על דרך משל אם נכתב נו"ן ואנו אומרין שהוא ה', הרי זה מספר קטן. אבל אם היה נכתב ה' על דרך משל, והיינו אומרים שהוא נו"ן, הרי זה מספר גדול. ועל פי זה תבין כי על ידי א"ת ב"ש הוי מספר גדול, כי נו"ן בא"ת ב"ש הוא ט' ט"ן, והט' הוא צ' במספר גדול, והצ' הוא ה' בא"ת ב"ש ה"צ, והבן כי הוא פלא גדול בס"ד.
4