ישמח משה, עקב א׳Yismach Moshe, Eikev 1
א׳והיה עקב תשמעון וכו' ושמר וכו' אשר נשבע לאבותיך (דברים ז יד). דקשה אם ישמעון לכל החוקים, למה צריך להשבועה של זכות אבות. והנ"ל בהקדים לפרש (תהלים כג א) ה' רועי לא אחסר. על פי הגמרא (קידושין דף פ"ב.) ראית מימיך חיה ועוף מתפרנסין שלא בצער, אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי. והנה עיקר האדם היא הנשמה, ואם כן אם עושה רצון קונו, הוא אינו חסר מרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. והיינו ה' רועי בזמן אשר לא אחסר, שאיננו חסר בעצמותי, והבן. והנה מזה מבואר דבזמן שאדם עושה רצון קונו, איננו צריך לזכות רק הוא בטבע הבריאה ומטובו לזון ברואיו, כמו שהיא הקל וחומר מחיה ועוף, ואם כן זכות אבות נשאר לו להיותר טוב לענין דברים רוחנים, ומכל שכן זכותו, ועל פי זה מבואר, והבן.
1
ב׳או יאמר והיה עקב (דברים ז יב). על פי מ"ש הר"ן בדרשותיו דרוש עשירי דף נ"ה ע"ב ודף ג' ע"א, על הפסוק (דברים ח ה) כי כאשר ייסר איש את בנו וכו', עיין שם ושם בביאור העונשים, שהם או היישרה, או עצמי, או זיכוך, אבל לא נקמה. ולכך אם הוא צדיק באחרונה, לא יזכרו לו כל חטאתיו (קידושין מ' ע"ב). והיינו והיה עקב תשמעון, ר"ל אף אם רק בסוף תשמעון, מכל מקום ושמר וכו'. ומ"ש ושמרתם ועשיתם אותם, כי אותם מיותר, רק ועשיתם בקמץ היה ראוי לומר, והבן. אבל יובן על פי הר"ן שם בדרוש הנ"ל דף ס' ע"א על הפסוק (דברים ד כט) ובקשתם וכו'. ושורש דבריו שכשיוסר כח הדמיון הנטוע באדם לטורדו בחמודי עולם הזה, ובעת צר לו שאינו יכול לפתותו בזה, אז מכיר האמת והוא שב בכל לבבו, ועיין מ"ש שם לעיל בענין יסורין של אהבה, ועיין שם בדף נ"ח ע"ב מ"ש על המשנה (קנים פ"ג מ"ח) זקני עמי הארץ וכו', עיין שם. והיינו ושמרתם ועשיתם אותם דייקא, ר"ל מצד עצמותן ולא רק מחמת ההכרח והבן. ועיין מה שפירש שם בפסוק (דברים י יב) ועתה ישראל וגו'.
2
ג׳או יאמר והיה עקב תשמעון וכו' (דברים ז יב). כי ידוע מהמדרש (ב"ר ע"ו ד') מי שהולך בדרכי אבות, אני מתקומם עליו בזכות אבות. וקשה הלא אם הולך בדרכי אבות, אין צריך לזכות אבות. והנ"ל על פי מ"ש באהבת דודים על אוקיר לאדם עד לא תצטרך ליה וכו' (תנחומא מקץ סי' י'), עיין שם דף ל"ב ע"ד. והנה זה השב בעת צרה והולך אז בדרכי אבות, צריך זכות אבות כיון שכל הפמליא אינם מסכימין, מה שאין כן כשהכל מאמצין כחו, כמו שדרשו (איוב לו יט) וכל מאמצי כח (סנהדרין מ"ד ב') והבן.
3
ד׳ועיין בפרשת וירא בפסוק (בראשית כב יד-טז) ה' יראה, בתרגום יונתן בן עוזיאל שהתפלל אברהם שיענם בעת צרה מחמת אהבת אבות. ועל זה השיב (בראשית כב טז) בי נשבעתי וכו', והבן. והיינו והיה עקב תשמעון, ר"ל באחרית הימים בצר לך, כמו שנאמר (דברים ד ל) בצר לך וכו' באחרית הימים. או כפשוטו באחרית, דהיינו ששוב לא תוכל לנטות שכבר בא להצרה, או באחרית שנה עת הדין. אז ושמר את הברית וכו', כי אז צריך לברית אבות, והבן.
4
ה׳או יאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה (דברים ז יב). על פי אמרם (ע"ז דף ה'.) אין בן דוד בא עד שיכלה כל הנשמות שבגוף. וידוע דכל הנשמות כלולים בשיעור קומה של אדם הראשון, ולבסוף יתוקנו נשמות שבעקבו, והיינו עקבו מכהה גלגל חמה (ויק"ר כ' ב'), והיינו בעקבות משיח. והנה מפרשים אמרם ז"ל (סנהדרין דף צ"ז:) ובעונינו שרבו יצאו מה שיצאו, ועדיין בן דוד לא בא. ר"ל דמחמת העונות יצאו נשמות ישנות מה שיצאו כבר כי נצטרכו לבוא בגלגול, לכך ועדיין בן דוד לא בא, כי הנשמות האחרונים לא יצאו, והבן. והנה יהי רקיע (בראשית א ו), פירש רש"י (ד"ה יהי) יחזק, והוא לשון חיזוק ותיקון. וכן והיה, כי משמשות כאחד. והיינו והיה עקב, שיתוקן גם עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ולא תצטרכו לבוא בגלגול, אז יתוקן גם העקב והבן, וכיון שיתוקן הכל יתגלה אור העולם הבא ועין לא ראתה (ישעיה סד ג), שדרשו (ברכות דף ל"ד:) על יין המשומר, דהיינו ששמרו השי"ת כי לא ראוהו עין זולתו והבן, וזה תכלית הכל. והיינו ושמר ה' אלהיך, ר"ל מה ששמר ה' אלהיך הוא יהיה לך והבן, את הברית כי אז יקוים הכל.
5
ו׳או יאמר והיה עקב תשמעון וכו' (דברים ז יב). כי כל כחות והנאות הגשמיות שהם מצד הסט"א יקרא עקב, כמו שאמר ית' לנחש ואתה תשופנו עקב (בראשית ג טו), כי בחלק התחתוני של אדם יש לו אחיזה, ועל כן טעה האפיקורס לומר מפלגא תתאי דהורמיז (סנהדרין ל"ט.). והנה נקדים מליצת המאה"ג מו"ה יוסף זצוק"ל על הפסוקים (שמות ד ב) ויאמר ה' אליו מה זה בידך ויאמר מטה, הביאו באהבת דודים בשי"ה דף ל"ד ע"ד, עיין שם ויונעם לך. וזה שאמר הכתוב והיה עקב, דהיינו שכוחות הגשמיות יהיה רק שתשמעו וכו' ושמרתם ועשיתם וכו', דאם לא כן לא היה אתם העושים כי היה בהכרח, וכמו שמפורשין על ואם אתה עושה כן, ר"ל בבחירתך, אז אשריך וטוב לך (אבות פ"ו מ"ד) והבן.
6
ז׳או יאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם (דברים ז יב). בדרך המוסר, כי איתא במדרש (דב"ר פ"ג א') שכרו בעקב, כלומר באחרונה, וכן פירש האב"ע כמו לעולם עקב (תהלים קיט קיב). ועל דרך זה נ"ל על פי שכתב האלשיך בתהלים סי' ט"ו בפסוק (תהלים טו ד) נבזה בעיניו נמאס וכו', כי אף שהוא שפל, מקפידין עליו ליקח ממנו דין וחשבון. וגם מ"ש האלשיך בפרשת אחרי (ויקרא טז ב) כי בענן אראה וכו', עיין שם דדין וחשבון (אבות פ"ג מ"א), היינו כמו שאמרו רז"ל שמלמדין אותו כל התורה, ושואלין לו דין העבירות ועונשין, ואחר כך מזכירין לו שעבר עליהם, עיין שם. עוד שם עתיד אתה בגופך ונפשך, על פי הרכבת חיגר על הסומא וכו' (סנהדרין צ"א ע"א), עיין שם. והנה מפרשין על פי זה (תהלים קמו ד) תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא וכו', כלומר גם אחר שתצא רוחו ונשמתו, שוב ישוב לאדמתו היינו גופו, כמו שדרשו (סנהדרין צ"א ע"ב) ואל הארץ לדין (תהלים נ ד), זה הגוף, ושוב אין לו שום טענה ומענה, וזה ביום ההוא אבדו עשתנותיו. והנה בעוד האדם חי, יש התחברות לגופו ונפשו שחברן היוצר ונחשבין לאחד, מה שאין כן אחר המות שאם מרכיבין, היינו רק לקבל עונשן, אבל אין להם חיבור בעצם, רק לרוכב דמי כמו שהוא במשל שהוא איש על איש. ועוד נקדים כמו שהוא בזכירת האדם את עצמו שיזכור ראשיתו ואחריתו דהיינו לפנים ולאחור, הכי נמי בענין מתן תורה ראוי לזכור מה לפנים יום אשר עמדת בחורב (דברים ד י), ולדמות בכל יום כאלו עמידה זו היה היום, כמו שנאמר (דברים ו ו) (היום) על לבבך. הכי נמי ראוי לזכור שמיעת התורה שישמע אחר הפרדו, וידמה שהוא עכשיו, ואלו יצויר אז השמיעה והעשיה ודאי היה עושה בלב שלם, הכי נמי ידמה עצמו שהוא עכשיו כן, ואף על פי כן הוא עת העשיה, וכשיעשה בבחינה זו ודאי יעשה על השלימות. ועל פי זה יתבארו הפסוקים, דפרשת ואתחנן מסיים (דברים ז יא) ושמרת את המצוה וכו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם, ר"ל כמו שדרשו (ספרי ואתחנן ו' ו') מצוך היום, בכל יום ויום יהיה בעיניך כחדשים, דהיינו כאלו צוך היום. ובזה מדוקדק תיבת לעשותם כו', הצווי שלפנים היינו לעשותם, ולכך קרוי ציוה, מה שאין כן השמיעה דלאחר כך בעולם עליון אינו לעשותם, רק לידע כי הוא שופט צדק, ולכך רק שמיעת החקים יקרא, והבן. ולזה אמר והיה עקב תשמעון, ר"ל מה שתשמעון בסוף את המשפטים, יהיה גם כן כן שכל יום יהיה בעיניך כאלו הוא היום הזה, ולכך נאמר כאן בלשון רבים, לפי שאז הגוף והנפש נחשב לשנים, ושמרתם ועשיתם אותם בבחינה זו והבן, ולכך נאמר בלשון רבים, וכשתעשה כן אז ושמר לך, והבן.
7
ח׳או יאמר כפשוטו, על פי מוסר זה שהתורה מזכיר את האדם ומזהירו (דברים ז יא) ושמרתם את החוקים וכו', כי (דברים ז יב) והיה עקב, ר"ל שהסוף שיהיה שתשמעו דהיינו דין וחשבון הנ"ל, על כן ראוי ונכון שתשמרו עכשיו, והבן.
8
ט׳או יאמר (דברים ז יא) ושמרתם וכו' אשר אנכי מצוך היום וכו', כי (דברים ז יב) והיה עקב תשמעון. ר"ל שהסוף אחר כמה צרופים וזיכוכים ומירוקים, יהיה שתשמעו, ואם כן מה שיעשה הזמן יעשה השכל, והבן. (אבל הראשון מרווח יותר, כי מיושב מה דמשנה מלשון יחיד ללשון רבים, והבן זה).
9
י׳עוד יתכן אומרו והיה עקב תשמעון (דברים ז יב), דהיינו שהלימוד והשמיעה יהיה על מנת לעשות. והיינו והיה עקב תשמעון, שיהיה סופו ותכליתו של השמיעה של המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם וכו', אז ושמר ה'.
10
י״אאו יאמר והיה עקב תשמעון וכו' (דברים ז יב). ר"ל שהסוף של השמיעה יהיה ושמרתם וכו', כי המאור שבה מחזירו למוטב (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז), ומתוך שלא לשמה בא לשמה וכו' (פסחים נ' ע"ב).
11