ישמח משה, ויקהל ה׳Yismach Moshe, Vayakhel 5
א׳במדרש (ילקו"ש רמז ת"ח) ויקהל משה (שמות לה א), רבותינו בעלי אגדה אמרו מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שכתוב בה ויקהל בראשה כמו כאן, אלא אמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש להן הלכות שבת. והנה עמדו המפרשים על מה שדייק המדרש לומר רבותינו בעלי אגדה אמרו וכו'. והנ"ל על פי מ"ש בעיר בנימין במסכת (חגיגה י"ד ע"א) על הא דאמר עקיבא מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות, עיין שם (והובא בדברינו בפרשת בשלח ד"ה במסכת סוטה). היוצא ממ"ש שם דאם נימא דכריתות ברית על שבעל פה, הוא משום דהוי רובא בעל פה, אם כן הלכות ואגדות שווין הם, אבל אם נימא דכריתות ברית הוא משום דתקיפא למגמרינהו, אם כן הלכות חשובין יותר מן האגדות, עד כאן. והנה נחזי אנן, דאם נימא דחשיבות שבעל פה הוא משום דהוי רובה בעל פה, אם כן הלכות שבת חשוב יותר מן הכל, דהא אמרינן (חגיגה י' ע"א) מקרא מועט והלכות מרובות, זה הלכות שבת שהן (כההרים) [כהררים] התלוים בשערה. אבל אם נימא דהחשיבות היא משום דתקיפא למגמרינהו, אם כן נגעים ואהלות תקיפי טפי, כמו דמשמע בדברי רז"ל בכל מקום. ועל פי זה מבואר רבותינו בעלי אגדה דייקא להחזיק את שלהם דאגדה שוה להלכות, אמרו מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמרה בה ויקהל בראשה אלא כאן, ולמה, אלא אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש להם הלכות שבת, ומפני מה נשתנה לעילוי הלכות שבת, על כרחך צריך לומר דהחשיבות הוא משום דהוי הג"ה בכתב יד המחבר זצוק"ל ולפי דעת המדרש הנ"ל נראה דיושבתו העם וגו', היינו גם כן בשבת ראשון, אף דיצאו מן העם ללקוט, מכל מקום שאר העם שבתו אז כדעת התוספת במסכת שבת (דף פ"ז ע"ב [ד"ה אתחומין]) דאהוצאה לא אפקדו אז, אם כן לא חללו השבת בזה, וכן כתב בעטרת שלמה גם כן עיין שם, עד כאן. רובא בעל פה ולכך ציוה לדרוש להם הדברים שבעל פה, דאלו מה שבכתב היה נכתב לפניהם, ואם כן הלכות שבת חשוב יותר מן הכל כמ"ש, ולא משום דתקיפא למגמרינהו, דאם כן הוי נגעים ואהלות חשיבי טפי, ואם כן הלכות ואגדות שווין המה כנ"ל, ודו"ק.
1