ישמח משה, ויחי י״גYismach Moshe, Vayechi 13
א׳והשיב אתכם וגו' (בראשית מח כא), ואני נתתי לך שכם אחד וגו' (בראשית מח כב), עיין רש"י, ובב"ר (פצ"ז ו') שכם אחד היינו הבכורה, והיינו הפירוש הב' של רש"י, והרשב"ם והראב"ע והרמב"ן גם כן פירשו פשוטו על הבכורה, וכן תרגום אונקלוס חולק חד יתיר. ונראה דרש"י לשיטתו דכתב לעיל (בראשית מח ו, ד"ה ומולדתך שנתחלקה הארץ לגלגלותם, ואם כן אין בו חלק יתר, אבל הרמב"ן לשיטתו עיין מ"ש שם בפסוק (בראשית מח ה) כראובן ושמעון יהיו לי, ועיין שם במזרחי. והנה קשה א', למה לו לכפול, הלא כבר אמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ועוד קשה הלא כבר ניתן הבכורה לו קודם המכירה כמ"ש לעיל, ולפירוש רש"י דעל שכם קאי, אם כן נתינה חדשה היא, וראוי לומר ואני נותן, ולא לשון עבר נתתי, דאין כאן וא"ו ההופכת להבא. ועוד קשה מה היא ההמשך והשיב אתכם וגו' ואני נתתי, ואם כונתו דאם לא ישיבו, אם כן היה מתנה זו לתכלית בלי הועיל, פשיטא דממתנה זו מבואר דישיבו, ואין צריך לפרש כמו שלא פירש כן לעיל באומרו כראובן ושמעון יהיו לי, והוא גם כן לענין נחלת הארץ, וממילא מבואר דישיבו, דכיון דכבר נאמר (בראשית מח ד) דאמר לו השי"ת ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך, ודאי נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב ח"ו. ולדעתי נראה לומר הא דכפל דבריו לומר ועתה שני בניך וגו', ואני נתתי לך שכם אחד וגו'. וגם ליישב סתירת הפסוקים דמשמע דהבכורה ליוסף על ידי שלמדו השי"ת שעתיד אחד מבניו לחלק, והלא בדברי הימים (א' ה א) מבואר דהוא על ידי בלבול יציעו, על פי מ"ש בשפת אמת (בסי' ל' אות ט"ז) דעיקר חטא ראובן היה, שהיה ראוי לצאת עוד בן אחד מיעקב נגד חדש העיבור, רק שאינו עיקר כמו הי"ב שהם נגד י"ב צירופי הויה, אבל הי"ג לא יהיה לו צירוף בפני עצמו רק יהיה מושפע מהם, וכיון שבלבל יציעו, חלוקת שבטו של יוסף השלים, עד כאן דבריו עיין שם. ולפי זה יובן דאמר גוי וקהל גוים (בראשית לה יא), גוי על בנימין כמו שפירש רש"י (ד"ה גוי), וקהל גוים על הי"ג, ועתה שבלבל ראובן היצוע אם כן צריך להשלים, על כן שני בניך וגו', ואם כן אין שם הכונה לענין בכורה, רק לחלוקת שבטים להשלים לי"ג, וכמ"ש המזרחי לענין נחלה דלרב תרבו וגו' (במדבר לג נד). ואחר כן אמר ואני נתתי וגו', דהיינו חלק בכורה דהיינו שכל איש מהם נוטל פי שנים כנגד מה שנוטל כל אדם, ועל כן כאן הוצרך לפרש והשיב אתכם, מה שאין כן למעלה דלא איירי מענין הבכורה וכאמור, ודו"ק.
1
