ישמח משה, ויחי ט״זYismach Moshe, Vayechi 16
א׳הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם (בראשית מט ב). יש לדקדק דמעיקרא אמר בני יעקב, ואחר כך אל ישראל אביכם ולא דבר ריק הוא והכל ברוח הקודש נאמר. והנ"ל בזה בהקדים מה דנ"ל ליתן טעם על שמותר לקרות יעקב, אחר שנקרא ישראל והדר אהדריה קרא, ולא כן באברהם (ברכות י"ג ע"א). ונ"ל כי יעקב מורה על עקב ושפלות וגלות, וזה שאמר הכתוב (בראשית כה כו) וידו אוחזת בעקב עשו, היינו שמה שעשו דש בעקביו ומבוזה בעיניו, דהיינו עניני סחורה ושכירות לפי שיש להם כפרים ועירות שדרות וכרמים, ואינם רוצים להטפל בזה, ידו של יעקב אוחז בהגלות, וישראל מורה על הגאולה (בראשית לב כט) שרית עם אלהים, שמלאכי השרת יאמרו לפניהם קדוש (ב"ב ע"ה ע"ב), ועם אנשים והיו מלכים אומניך וגו' (ישעיה מט כג). והנה אל הוא חסד, כמ"ש (תהלים נב ג) חסד אל וגו', וגם יש אל זועם (תהלים ז יב), וידוע כשבא על ידי צירוף הישר, דהיינו הא' קודם ואחר כך צירוף הלמ"ד הוא חסד, כי הבא בא"ב הוא חסד, ותשר"ק הוא דין, והבן זה. והנה ר"ת אברהם, יצחק, יעקב, ישראל, הא' מאברהם ואחר כך ג' יודין, הרי ל', הרי אל בישר שהוא חסד אל כל היום המתנהג בעולם הבא שכלו יום, כמ"ש במדרש (ב"ר צ"א י') על וחטאתי לך כל הימים (בראשית מד לב), והיינו ישראל ישר אל, ואם כן מיושב שפיר דצריך להיות גם יעקב קיים שיהיו שלשה יודין. ועל פי זה יתבאר (ישעיה מ' (כז) כ"ז) למה תאמר יעקב, ר"ל למה תאמר יעקב הלא ראוי היה שלא להזכירו כמו בשם אברם ותדבר ישראל, (לזה אמר) נסתרה דרכי מה' ממדת הרחמים, ר"ל ששוב אין מדת הרחמים משגיח עלי, רק מאלקי היינו ממדת הדין המתוח ח"ו, עלי משפטי יעבור כי ח"ו כלו רחמיו מעלינו, דאם כן למה תאמר יעקב כיון שאתה מדבר כך, דהא רק קיומו של שם יעקב הוא כדי שיהיה ג' יודי"ן שיהיה שם אל ביושר המורה על החסד, והבן זה כי נכון הוא בס"ד. ועוד י"ל הואיל ויעקב רומז על הגלות וישראל על הגאולה, שתיהן קיימין דהא שניהם הם נמצאים. ועל פי זה יתפרש הפסוק (תהלים קכד א) לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל. על פי השערי ציון בפסוק (איכה ה א) זכור ה' מה היה לנו, ר"ל שם הויה במילוי אלפי"ן גימטריא מ"ה, היה לנ"ו גימטריא אלקים. והיינו לולי ה', ר"ל שם הויה במילוי אלפי"ן שהיה לנו בעוה"ר כדברי השערי ציון, יאמר נא ישראל ולא יעקב, והבן. ויצא לנו מזה דיעקב רומז על הגלות וישראל על הגאולה, והנה בני יעקב לא ידעו כי לסבול גלות ירדו, ואביהם הצדיק גילה להם קודם מותו, וגם רצה לגלות להם הקץ כאמרם ז"ל (פסחים נ"ו ע"א). והיינו הקבצו ושמעו שאתם בני יעקב כעת, ושמעו אל ישראל אביכם, דהיינו פקידת הגאולה ששם ישראל מורה עליו, והבן.
1
