ישמח משה, ויחי ל״אYismach Moshe, Vayechi 31
א׳בבראשית רבה (פרשה ק' סי' י' (ב"ר ק' י')) ויאמר אליהם יוסף אל תיראו וגו' (בראשית נ יט), ועתה אל תיראו וגו' וידבר על לבם (בראשית נ כא), וכי יש לך אדם שמדבר על הלב, אלא דברים שהן מנחמין את הלב אמר להם, נמשלתם כעפר הארץ, מה עפר הארץ מי יכול לסייף את עפר ארץ, נמשלתם לחיות השדה ומי יכול לסייף את חיות השדה, נמשלתם ככוכבים מי יכול לסייף את הכוכבים, עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכלו לו, שנים עשר שבטים מה אני יכול לשנות סדרו של עולם, מפני שהם כנגד י"ב שעות ביום וי"ב מזלות ברקיע, אמר ר' שמלאי אתם הגוף ואני הראש, תבואתה לראש יוסף (דברים לג טז) אין נסיב גופא מהרישא טב, ולא עוד אלא עד שלא ירדתם לכאן הורדתם הוגניסי שלי, אם כן אני הורג אתכם, אתמהא. ועיין שם ובנזר הקודש, וכולם לא כתבו איך הוציאו זאת רז"ל מהפסוקים.
1
ב׳והנ"ל בזה, דהנה קשה מאד אומרו התחת אלהים אני, איך נמשך לאומרו אתם חשבתם וגו' (בראשית נ כ). ועוד הלא כבר אמר אל תיראו, ולמה כפל עוד ועתה אל תיראו. והנ"ל כי התוספות בברכות (דף י"ז, ע"א, ד"ה ונפשי) כתבו על ונפשי כעפר לכל תהיה, דהיינו מה עפר אינו מקבל כליה, וכתבו וכן והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח יד), עד כאן דבריהם. והענין הוא לפי שהדעת נותן שאין שום נברא יכול לבטל מעשה הבורא, ולכך הארץ שנבראת על ידי הש"י בעצמו בלא אמצעית שום נברא, לכך אין שולט עליה לכלותה, כמאמר המלך החכם מכל אדם (קהלת ג' י"ד (יד)) ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים וגו' וכמ"ש העקרים, רק השי"ת שהוא בראה יש מאין, הוא יכול לבטלה כרגע והפה שאסר וכו', כמו שמצינו בשעת מתן תורה (תהלים עו ט) ארץ יראה ושקטה. ועל פי זה יתישב גם כן שלא תסתור הפסוק (ישעיה נא ו) השמים כעשן וגו', כי רק מדבר שאין הנבראים יכולים לשנותו ולכלותו, כמו שמסיים עליו אין להוסיף וגו'. אבל שאר הדברים שהוציא הקב"ה מן הארץ בכח הארץ שהיא נברא, לכך ידי הנבראים שולט בהן לכלותם. לזה אמר התחת אלהים אנכי, שהוא לבדו יכול לכלות העפר ואתם נמשלתם בה, ועל דרך זה אמר נמשלתם כחיות השדה וכו', נמשל הקב"ה כביכול כאריה, ה' כאריה ישאג (הושע יא י), לפי שהאריה הוא הגבור מן הגבורים של מטה, ואם כן אין שליט עליו רק הגבור על כל, ושמשון ודוד גם כן היו בכח גבורתו של הקב"ה, כמו שנאמר (שופטים יד ו) ואצלתי עליו רוח ה' בשמשון. והנה פירשתי הפסוק (פרשת עקב, דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי שני בחינת אדם, יש בחינה אחת פחותה המתייחסה להגוף, אפר, דם, מרה. ובחינה אחרת להנשמה על פי אדמה לעליון (ישעיה יד טו), מדרגת שם מ"ה שהוא כללות אצילות, והנחצב דומה להמחצב כמבואר בשפע טל (בהקדמה בן מאה שנה א' עמוד ג'). והיינו אחור וקדם צרתני (תהלים קלט ה), שדרשו (סנהדרין דף ל"ח (ע"ב) וב"ר פ"ח א'), זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית כי האצילות קודם לכל, לא זכה ונקרא אדם על בחינה הראשונה, אומרים יתוש קדמך, כי מצד הגוף האדם חסר מכל כנ"ל. והיינו מה ה' שואל מעמך שתהיה נקרא אדם בבחינת מה, וידוע שכל אחד כלולה מעשר והיינו מאה, ולכך תקנו מאה ברכות בכל יום, וזה שדרש רבי מאיר (מנחות דף מ"ג ע"ב, עיין שם רש"י ד"ה מה) אל תקרא מה אלא מאה, כי אינו יכול להיות בבחינת מה שהוא שמו ית', רק באם הוא כלול ממאה כנ"ל, ולכך חייב לברך מאה ברכות, כי בכל יום נעשה בריה חדשה, וצריך לכלול עצמו בכללות אצילות, והבן זה. ומפרש הפסוק שמא תאמר איך יתכן שחרס את חרסי האדמה ידמה לכללות אצילות, לזה אמר כי אם ליראה וגו', היינו שלא לעבור על שס"ה לא תעשין, ולאהבה לקיים רמ"ח מצות עשה, כמו שכתבתי שם והיא ביד כל אדם. ועל פי זה יש לפרש הפסוק (מיכה ו ו) במה אקדם ה' דהיינו בבחינה זו אקדמה פניו ושמא תאמר שוב לא יהיה מוראו עלי. על דרך יכול לא תהיה מוראי עליכם, עיין בנזר הקודש (פרשה צ' סימן ב'). לזה אמר אף על פי כן אכף לאלהי מרום, כדרך העלול לעילתו, והבן זה. והיינו מה שכתב למעלה שנמשלו לחיות הגבורים מכל, כי בהתורה ומצות הם הגבורים מכל הנבראים ואין להם מורא משום נברא, כמו שנאמר (ישעיה לא ד) מקולם לא יחת, ואם מורא אדם הקטן עליהם היינו מפני צלם אלהים והבן, ואין אדם יכול להגיע לזה רק על ידי יראה, ומי שהוא ירא מתייראין מפניו כנודע, והיינו (דברים כ"ח יו"ד (כח י)) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ובמה יראו זאת, לזה אמר ויראו ממך, והבן. והיינו שאמר יוסף אל תיראו כי מאחר שנמשלתם לחיות, אין לכם לירא רק מהשי"ת והתחת אלהים אני. וכן בהכוכבים מתוך חשיבתן הם תחת יד השי"ת לבדו, כמו שנאמר (ישעיה מ כו) המוציא במספר צבאם וגו', וכן מונה מספר לכוכבים וגו' (תהלים קמז ד), אף כאן כי חלק ה' עמו וגו' (דברים לב ט), ולכך נמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר, וממנו איש לא נעדר ומי יוכל לשלוט באנשי בריתו של מלך אם לא המלך לבדו. ועל כל זה אמר התחת אלהים וגו', ושמא תאמר דגם הוא כוכב, לזה אמר עשרה כוכבים וכו' כמ"ש בנזר הקודש, והיינו מאמר אתם חשבתם וגו', ומה שאמר אתם כנגד י"ב שעות ביום, היינו אמרו למען עשה כיום הזה, ר"ל למען זה שלא תוכלו עשה ר"ל השי"ת עשה אתכם כיום הזה דייקא, וכמו שדרשו רז"ל כמה פעמים כיום הזה. ומה שאמר להחיות עם רב, היינו עם שהוא רב וגדול, כמו שאמר במקום אחר (בראשית מה ז) וישלחני אלהים לפניכם, והיינו שהשפע נמשך על ידו להחיותן, והוא הראש והם כגופא דבתר רישא אזיל כמ"ש הנזר הקודש, והנה עד הנה אמר טעמים נצחיים שאי אפשר שיכלו, וחזר ואמר ועתה אל תיראו, ר"ל לפי ענין הזמן שהוא שרוי לבדו בארץ נכריה, אין לו להתגרות בהן מהטעמים האמורים עוד במדרש עיין שם, והבן.
2