ישמח משה, וילך ו׳Yismach Moshe, Vayeilech 6
א׳הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (דברים לא כז). והקשה מהרש"א מהנהו בריוני דהוי בשבבותיה דר' זירא דהדרי בתיובתא כד שכיב, דהוי אמרו עד האידנא הוי קטינא חריך שקי מגין עלן וכו' (סנהדרין ל"ז ע"א). ונ"ל לתרץ על פי שעיקר תוכחת משה היה על העדר אמונה, שאמר להם ולא האמנתם (דברים ט כד), והנה כבר כתבתי דכל שמות המשותפים יש לכל אחד הוראה מיוחדת. והנה חטא, עון, מרי, וזקן ממרא יוכיח דאין לו תאוה לחמש טוטפות בתפילין. והנה הטענה דהנהו בריוני, לא שייך רק באם האמונה שלימה והתאוה גוברת, אבל לא בהעדר איזה אמונה, שאז דרכו ישר בעיניו. והנה לפי זה קל וחומר של משה הוא טוב וישר, כי אם היה העדר אמונה בעודו חי שהיו רואין השראת שכינה פנים אל פנים, על אחת כמה וכמה אחר מותו, ואינו יוצא מגדר הענוה, ומיושב קושית מהרש"א.
1