ישמח משה, וירא כ״גYismach Moshe, Vayera 23
א׳חלילה לך מעשות כדבר הזה וגו' חלילה לך וגו' (בראשית יח כה). הוא כפל הענין במילות שונות, ועיין ביערות דבש דרוש ט"ו ח"א מה שפירש, (ותורף דבריו במ"ש (עירובין כ"ב ע"א) הקב"ה ארך אפים לרשעים. ענינו כי גם צדיקים צריכין ארך אפים על שלא מיחו ברשעים, ועל כן מאריך אף גם לרשעים, כי יש להם טענה אלו היה הצדיק מוחה לנו היינו שומעין בקולו. וז"ש אברהם להציל את כל אנשי סדום מכח ממה נפשך, כי אם גם הצדיקים ימותו על שלא מיחו, זה נגד מדותיו רחמנות וארך אפים לצדיקים. וזהו חלילה לך להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע, כי כך המדה מלפניך להאריך להם אף, ואם באמת תאריך לצדיקים רק הרשעים יאבדו, גם זה בכלל חלילה לך, כי השופט כל הארץ לא יעשה משפט הלא יצעקו אלו מיחו הקשבנו לקולם, עד כאן דבריו עיין שם). ונראה להוסיף נופך לדבריו דהכי פירושו, חלילה לך להמית צדיק עם רשע, כי זה נגד מדתו ית"ש לך דייקא, והיה כצדיק כרשע, ר"ל שאם שיהיה לכל אחד כאשר הוא טוב לצדיק ורע לרשע, גם זה חלילה לך השופט וגו'. והבו כי נכון הוא בס"ד.
1