ישמח משה, וירא ל״זYismach Moshe, Vayera 37
א׳ויאמר אל תשלח ידך וגו' כי עתה ידעתי וגו'. ירא אלקים אתה ולא חשכת וגו' (בראשית כב יב). דהנה איתא באלשיך פרשה זו ובספר נועם אלימלך פרשת בא, דלכך מתייחסת העקדה יותר לאברהם מיצחק, לפי שיצחק רצה לעשות כמדתו ואין חידוש כל כך, אבל אברהם הוא חסד, הוא חידוש גדול, עד כאן דבריהם עיין שם. וידוע דיראה הוא פחד יצחק ואהבה הוא חסד, והיינו עתה ידעתי, כמו הודעתי כי ירא אלקים, ר"ל שגם ממדה זו כלול אתה הואיל ולא חשכת וגו', והיא מדת גבורה פחד יצחק כנ"ל, דמה שאין ממקורו הוי פעולת הבחירה בו יותר גדול, והבן. ועוד נראה כי יש הפרש בין ירא את אלקים ובין ירא אלקים, כי את אלקים היינו מפני הבא מאלקים היינו מעונשו, אבל ירא אלקים היינו מרוממותו, ועיין בעקרים מאמר שלישי פרק ל"ב בענין יראות הנ"ל. והנה באיוב (א א) נאמר ירא אלקים, וכן אמר השי"ת להשטן (איוב א ח), אף על פי כן אמר השטן החנם ירא וגו' (איוב א ט), נתנסה. וכן היה קטרוג על אברהם כידוע, ולכך נתנסה ונתגלה שאינו מיראת העונש, דאין לו עונש גדול מזה בטבע שישחוט בעצמו בנו יחידו פרי אשר נחנט למאה שנה. והיינו עתה ידעתי כמו הודעתי (כדברי הגאון שהביא הראב"ע), כי ירא אלקים דייקא אתה הואיל ולא חשכת וגו', והבן.
1