ישמח משה, וירא ד׳Yismach Moshe, Vayera 4
א׳והוא יושב פתח האוהל כחום היום (בראשית יח א). עיין בכלי יקר שמדקדק דהיה ראוי לומר בחום היום, ולא כ"ף כחום, ולפי פירושו אכתי היה ראוי לומר כהאיר היום, או כהאיר השמש, או כחום השמש, עיין עליו. והנ"ל בהקדים מה שאמרנו לפרש הפסוק (שופטים ה' לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, על פי מה שפירש באגודת אזוב (קלח ג' גבעול א') על הפסוק (קהלת א ה) וזרח השמש וגו', וז"ל: ביאור הענין כי למדתי מדעת קדושים שהשמש יש לה ב' תנועות, תנועה ישרה שלה היא ממערב למזרח, אלא שגלגל היומי מקיפה בכל יום סביבות הכדור ממזרח למערב, כי הוא גדול והשמש בהכרח נגררת אחריו, אבל מכל מקום מעט מעט הולכת תנועתה הישרה ממזרח למערב, עד שתשלים בשס"ה ימים להקיף הכדור פעם אחת, וטרם תקיף תנועה ישרה שלה, תהיה מקפת תנועה הפכית שס"ה סבובים. ותנועה ישרה נקרא הליכה שבכל יום תלך מעט בדרך ישרה שלה, אבל תנועה הפכית שלה נקרא סבובה, כי בכל יום תקיף כדור הארץ בהכרח, כי מקומה היא גלגל היומי והשמש עם גלגלה נגררין אחריו. והנה גלגל היומי נקרא מקום השמש, כי הוא מקום השמש העצמי, ואין השמש נקרא מקום הגלגל כי היא טפל אל גלגל היומי. וז"ש וזרח השמש ובא השמש, ר"ל מה שתראה זריחת השמש הוא בעצם ביאת השמש, כלומר זריחה ושקיעה כחדא שריין, והטעם ואל מקומו שואף הגלגל היומי נקרא מקום השמש כמ"ש, והשמש בהכרח שואף אליו, והגלגל היומי מעבירו על דת מהלכו להפך תנועתו ובהכרח הזה זורח הוא שם, שם דייקא באשר מהלך גלגל היומי מקיפו. ואמר עוד (קהלת א ו) הולך אל דרום, נתן משל כאלו השמש ברקיע באמצע רוח מערבית ורוצה ללכת אל קצה המערב לדרום, אך יסובב אל צפון מסיבת גלגל היומי המכריחו להיות סובב היפך תנועתו, סובב סובב הולך הרוח, ר"ל עם כל הסיבובים הללו היא מהלכת מעט בכל יום כפי רצונה הישרה, ואמר ועל סביבותיו, ר"ל כמו עם סביבותיו, ור"ל ועם כל ריבוי סביבותיו, מכל מקום שב הרוח ורצון השמש על מקומו, ולא ימנעה כל אותן סיבובים מלהלוך דרכה דרך הישרה בשס"ה הקפים הפכיות פעם אחת ישר. והנמשל כן הצדיק יאחז דרכו ללכת להשלים רצון קונו לגשת אל הקודש, אף אם תנועות הפכיות המרחיקות מקיפין אותו הוא היצר הרע, עם כל זה ברבות הזמני ישלים חוקו האמיתי ועל מקומו יבא בשלום, עד כאן דבריו עיין שם. והיוצא לנו מזה כי השמש יש לה מנגד למהלכה הטבעי שמכריחה לההיפך שס"ה פעמים קודם הליכתה פעם אחת, אף על פי כן איננה מניחה את שלה אף רגע אחד והולכת לאט עד שתגמור הליכתה, והוא מוסר גדול ויסוד גדול בעבודת השי"ת, כי סבת כל חולי הנפש הוא על ידי סבת המונעים ושערי תירוצים לא ננעלו. וזה אצלי ביאור אמרם (נדרים ח' ע"ב) לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה הצדיקים מתעדנים בה, כי הם המתנהגים בבחינותיה ואינם שמים עיניהם אל התנועות המעכבות והעיכובים, והרשעים שיש להם תירוצים מכח המניעות והעכובים, נידונים בה כי היא מחייבתן, והבן. וז"ש ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, ירצה שהם עושים כמעשה השמש כאמור. וזו לדעתי פירוש אמרם (ב"ב ט"ז ע"ב) מרגליות טובה היתה בצוארו של אברהם אבינו ע"ה וכו'. כי ידוע שממש לא היה לו מנוח מההרפתקאות, ואף על פי כן לא עזב את שלו ועבד את בוראו ב"ה, ואת זה היה מלמד להועיל לבני דורו לבלי השגיח על המניעות והעיכובים בעסק עבודת השי"ת. וזהו המרגליות הטובה שהיתה תלויה בצוארו, שהודיע זאת ונתן קולו לפני חילו, וכל חולה ר"ל חולי הנפש שהיה רוצה לעבוד השי"ת, אלא שהיה נראה לו שיש לו מונעים ומעכבים, הרואה אותו מיד נתרפא, וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה, פירוש שנוכל ללמוד דבר זה מן החמה, והבן. וזו לדעתי פירוש אמרם (ויק"ר כ' ב') עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה. כי עקב הוא לשון סוף, כמו שדרשו (דב"ר פ"ג א') והיה עקב (דברים ז יב), שכרו בעקב. והנה מתחילה לא היה אדם הראשון במעלת השמש, כי נמשך אחר כח המתנגד, אבל בסוף שכבר גבר עליו המתנגד, והוא התחזק את עצמו ועשה תשובה גדולה ונוראה, אז בגבורתו הכהה גלגל חמה, והבן כי הוא פירוש יקר. וז"ש (קהלת א' ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, ר"ל שכל היתרון לאדם הוא רק אם יעמול בבחינת השמש לשבור זרוע המניעות והעיכובים, ולעבוד את בוראו ב"ה על דרך הילוך השמש וכאמור. וזה שאמר הכתוב (תהלים עב ה) יראוך עם שמש, ר"ל יראוך עם בחינה של שמש, והבן. והנה נחזי אנן דחמה יש לה שני מעלות. (א), להאיר על הארץ. (ב), להחם האויר. והנה הארתה ביום, הוא על ידי פעולת גלגל היומי בסבובו שמסבב השמש בכחו, אך זמן הארה ביום ארוך, הוא על ידי צירוף סיבובה של עצמה בהיקף השנה, אבל העיקר הוא בהיקף של היומי, ונמצא היקף היומי גובר ולכך נקרא גלגל היומי. והנה בחמימות בקיץ היא על ידי הקפה של עצמה בהיקף השנה בצירוף היומי לענין משך זמן החימום, אבל עקרה בהקיפה והיא גברת הבית, ולכך נקרא השמש בשם עצם חמה, ואור אינו שם דבר לה רק שם הפעולה והבן, ובאמת ההארה מצד עצמה, והחמימות רק מצד שמכה בארץ בכח. והנה אם לענין החמימות יש מבוא ליומי המנגדה, ואף על פי כן השמש מנצחו, זה הוא השתדלות נפלא להשמש, מה שאין כן אם לא היה ליומי מבוא כלל בזה. והנה אמרו (ב"מ פ"ו ע"ב) יום שלישי למילתו היה, שאז הכאב גדול ומסוכן ובפרט לאיש זקן כמוהו, ובמאמר שרה ואדוני זקן (בראשית יח יב), מבואר שהרגישה בו אפיסת הכחות, וגם הוציא הקב"ה החמה מנרתקה (שם). והנה גם אם דרכו היה תמיד לעמוד בחוץ להכניס עוברים ושבים, עם כל זה בזמן ההוא היה ראוי לו לשכוב על מטתו ולא לצאת חוץ, היש מונע גדול מחלישות הזה ובפרט לזקן כמוהו וכנ"ל, אף על פי כן והוא היה יושב פתח האוהל להכניס אורחים כפירוש רש"י, וזה מורה על השתדלותו בחריצות נפלא לעשות רצון קונו, ולא עצרהו שום מעכב ומונע כל מה שהוא תחת חוק האפשר, ואף שהיה קצת מונע שלא חיפש על הדרכים, רק יושב על פתח האוהל מצד חולשתו, כי זה היה יוצא מחוק האפשר לשוטט אז על הדרכים, אבל התגבר כארי כל מה דאפשר. וזה ביאור וירא אליו ה', כאמרם לבקר את החולה כי שלישי למילתו היה, אף על פי כן והוא יושב פתח האוהל כדי להכניס אורחים, וזה הוא כחום היום, פירוש כמעשה חום היום היינו בשש שעות, שהוא גבורה גדולה להשמש בתנועת עצמה מתגברת על המתנגד לה בכח עצום. אף שיש לו מבוא גדול בזה וכמ"ש, והבן כי הוא נפלא בס"ד.
1
ב׳או יאמר, על פי המבואר במדרש (ב"ר מ"ח ח') והוא יושב פתח האוהל (בראשית יח א), פתח טוב פתחתי לגרים, עיין יד יוסף דכמו שטבען של הכוכבים ומזלות לסבב למזרח וגלגל ערבות, ר"ל גלגל היומי מסבב כולן ממזרח למערב היפך תנועתם ומשתחוים שם במערב מקום השכינה, כאמרם ז"ל (סנהדרין צ"א ע"ב) למה חמה יוצאה במזרח וכו'. הכי נמי כל באי עולם היה משתחוים להשמש שהיא ממזרח, והכריחן אברהם למערב ר"ל למקום השכינה. ועל פי זה פירש הפסוק (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק וגו', עיין שם. ועל פי זה נ"ל והוא יושב פתח האוהל כדברי המדרש הנ"ל, וזהו כחום היום, דהא ידוע דמסיבוב תנועת עצמן, לא היה התגברות השמש על הארץ בכל יום, כי היה משלים הקיפו בשנה, ועל ידי גלגל היומי משלים הסיבוב בכל יום וכנ"ל. והיינו כחום היום, ר"ל חמימת היום שהוא התגברות השמש בכל יום, שהוא על ידי המכריח היפך תנועתם, ככה אברהם פתח להם פתח על ידי שהכריחם בשבט לשונו היפך תנועתם כנ"ל, והבן כי נכון הוא בס"ד.
2