ישמח משה, וישב י״דYismach Moshe, Vayeshev 14
א׳לכה ואשלחך וגו' (בראשית לז יג). יובן על פי מ"ש האר"י ז"ל בפרשת שמות (ג י) בפסוק לכה ואשלחך אל פרעה, וז"ל: מלת לכה ואשלחך סותרים זה את זה. אך הכונה כי הלא הקב"ה היה משלח את משה בב' שליחות, א' לטובת גאולת ישראל, והב' לרעה שעל ידי השליחות נאמר (שמות ה ט) תכבד העבודה על האנשים. אמנם הקב"ה אינו מכנה השליחות לעולם על הרעה, לכן נגד הא' שהוא תכבד העבודה, אמר לכה לעצמך כאלו איני משלחך, אך נגד הב' שהוא לטובת גאולת ישראל, אמר ואשלחך, כי בכאן כנה הקב"ה את שמו על השליחות לטובה, עכ"ל. והנה הצדיקים למדין מדרכיו של השי"ת ואינם מיחדין שמם על הרעה, וניצוץ רוח הקודש ביעקב על דרך ניבא ואינו יודע מה ניבא, דתחילת הליכה לרעה ולבסוף לטובה, ועל כן אמר לכה אשלחך. והשתא אתי שפיר הקרא דבתריה (בראשית לז יד) ויאמר לו לך נא ראה, דאמירה זו למה, וכי יוסף החכם לא יבין דהליכתו אל האחים לידע את שלומם ואת שלום הרכוש. ועל פי זה יתבאר, בהקדים דהנה הסוף שהיה לטוב אינו מה שנעשה יוסף מלך, כי גם זה אין תכליתו טוב, כי זה היה סיבת הגלות והעינוי, אך הגלות עצמו הוא טוב בתכליתו, כי תכלית הגלות הגאולה כי אז זכו למעלה גדולה, ואלולי הגלות לא היה זוכין לזה, כמו שביאר הנזר הקודש (בסדר זה על המדרש בראשית רבה פרשה פ"ח סימן ד' (ב"ר פ"ח ד')) והנה גפן לפני (בראשית מ ט), אלו ישראל וכו', עיין שם. ועל פי זה יתבאר הפסוק ויאמר לו לך נא היינו של עתה, ראה את שלום וגו' והשיבני דבר, והנה באמת לא היה כן שלא השיבו דבר, אף שראה ונהפך לרעה לעבד נמכר יוסף (תהלים קה יז), ועל זה אמר לך וישלחהו, ר"ל מה שמיחס השליחות לעצמו, היינו מעמק חברון להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א), כי זה תכלית טוב כמ"ש, ועל כן נקרא עצה עמוקה, והבן כי נכון הוא.
1
