ישמח משה, ויצא י״טYismach Moshe, Vayetzei 19
א׳ויברך ה' אותך לרגלי (בראשית ל ל). הנה המפרשים הקשו הלא זה כבר הודה לו שהיתה הברכה בגללו. ועוד אין דרך השלמים כיעקב להתפאר שהברכה בשבילו. וגם יש להבין בשנותו את טעמו, כי לבן אמר בגללך (בראשית ל כז), ויעקב אמר לרגלי. ועיין בספר בנין אריאל מה שכתב לתרץ כל זה, כי לבן חשב שבזכות יעקב וצדקתו באה הברכה אל ביתו, שזכות הצדיקים מועלת להמחזיקים בה ותומכיה מאושר, ולפי זה מצא מקום למנוע אותו לשוב לביתו ריקם, כי אמר פן לא תמצא ידו שם כדי פרנסתו, לפי שהצדיקים על פי רוב זכותם מועלת לאחרים אבל לא לעצמן, וכמו שאמרו רז"ל (ברכות דף י"ז ע"ב) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין, והוא שוקד על תקנת בנותיו וילדיהן. ואולם יעקב אבינו השיב לו מכח ענותנותו כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב, ואין זכות כדאי לו, רק ויברך ה' אותך לרגלי, ר"ל מכח מזל שלי בהשגחת השי"ת, וטוב תת אותה הברכה לי לביתי, עד כאן דבריו. ועל פי דבריו נ"ל, שזה שומה מאת ה' שלא יועיל לצדיק זכות, כדי שיצטרך לתומכים ויהיה תומכיה מאושר. ולדעתי זה כונת אמרם ז"ל (ברכות י' ע"ב) הרוצה להנות יהנה כאלישע, הרוצה שלא להנות אל יהנה כשמואל, שנאמר (שמואל א' ז טז-יז) והלך מדי שנה ושנה וסבב וגו' ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ודרשו רז"ל (ברכות י' ע"ב) בכל מקום שהלך, ביתו עמו. וקשה אם כן מאי נתינת טעם הוא זה, דהא כי לשון דהא הוא, ודו"ק. ועל פי זה אתי שפיר כי אלישע שנהנה, הרי חיים וברכה על ישראל על ידו, כאמור (משלי ג יח) עץ חיים הוא למחזיקים בה. אבל שמואל שלא נהנה, הפסיד לישראל שלא יהנו בזכותו, לכך סיבב על כל ישראל כדי להדריכן בדרך הישר שיהיו כולם צדיקים ולא יצטרכו לזכותו. והיינו כי שם ביתו, ר"ל דבכל מקום שהלך וכו' שלא נהנה משל אחרים, אם כן הפסיד לישראל, לכך סבב להחזירם למוטב שלא יצטרכו לזכותו. והיינו אמרם הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ולא יסמוך על הבטחון כדי להשפיע לעם ה'. ושאינו רוצה וכו' אל יהנה וכו', רק כשמואל הרמתי שיעשה כמו שעשה שמואל, כדי שלא יבולע נחלת ישראל, והבן.
1
ב׳ואני לעצמי חלקי אמרה נפשי לפרש מה שאמר יעקב ללבן ויברך ה' אותך לרגלי. על פי מ"ש בדרך עץ החיים בפסוק (תהלים כו יב) רגלי עמדה במישור וגו'. כי הצד ההפכי יונק רק ממה שנתעקם רגל התי"ו, עיין שם. ועל פי זה פירשתי ישמור רגלך מלכד (משלי ג כו), וכן רגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט), נר לרגלי דבריך (תהלים קיט קה). והנה תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ) שהוא כולל כל כ"ב אתוון כנודע. והנה יעקב ראש לקדושה ולבן ראש לטומאה, והנה כל ברכתו ויניקתו רק מרגל אחד הנתעקם, וזה ויברך ה' אותך לרגלי, והבן.
2