ישמח משה, ויגש כ״אYismach Moshe, Vayigash 21
א׳(בהפטורה) (יחזקאל ל"ז כ"ח) וידעו הגוים כי אני ה' מקדש ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם. על פי מה שפירשתי בפסוק (שמות טו יז-יח) תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך, (שמות טו יח) ה' ימלוך לעולם ועד. והפסוק (מלכים א' ח יג) בנה בניתי בית זבול לך וגו', (בפרשת תצוה ד"ה כתיב למאור). והיוצא מזה כי גדולת ישראל מה שהיה הוא רק הכנה, אבל העיקר יהיה בעתיד, ואומות העולם אומרים בהיפך שהעיקר היה, אבל שוב לא יהיה כי השליכם מעל פניו ח"ו, אבל לעתיד כאשר יראו האומות גדולת ישראל במהרה בימינו, אז ידעו גם הם כי כל הגדולה של עולם הזה, והמקדש אשר ניתן לישראל, הוא רק הכנה לעתיד כדי שיוכל להיות כאן המקדש של מעלה אשר יהיה לעולם ועד. וידוע מה דפירש רש"י במסכת קדושין הרי את מקודשת לי (ד"ה), הרי את מזומנת לי, דקדושין הוא לשון הכנה וזימון, כמו איה הקדשה (בראשית לכ כא), וקדשה מבנות ישראל (דברים כג יח), עד כאן. וידוע דבי"ת משמש בלשון בעבור, ועל פי זה מבואר התכת הפסוק וידעו הגוים, ר"ל אז ידעו כי אני ד', כעת רק מקדש את ישראל, ר"ל מכין את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם, ר"ל בעבור שיהיה מקדשי דייקא מקדש שלמעלה יהיה בתוכם לעולם, כן יהי רצון במהרה בימינו אמן.
1