ישמח משה, וישלח כ״דYismach Moshe, Vayishlach 24
א׳ויענו בני יעקב וגו' במרמה וגו' (בראשית לד יג). והנה שני התרגומין תרגום אונקלוס ותרגום יונתן תרגומו בחוכמא, וכן פירש רש"י (ד"ה במרמה), ועיין במזרחי שכתב דאין לפרש כמו בידו מאזני מרמה (הושע יב ח), דחלילה לזרע קדש שיעשו רמאות, עד כאן דבריו. ודבריו תמוהין דהא באמת רימו אותן. אך דכדין עבדו דעם עקש תתפתל (תהלים יח כז), וכמו שאמר יעקב אחיו אנא ברמאות (ב"ב קכ"ג ע"א), וכמו שהקשו רז"ל (שם) ומי שרי לצדיקים לסגויי ברמאות, ומשני אין דכתיב עם עקש תתפתל. ועל פי זה יתפרש הפסוק היטב דאמר דענו במרמה, ושמא תאמר איך עשו זרע קודש רמאות, לזה אמר דכדין עבדו וידברו אשר טימא וגו' וכמו שפירש רש"י גם כן (ד"ה אשר), ואם כן למה לן להוציא הקרא ממשמעו ולפרש במרמה בחוכמא. ועוד קשה למה לא נאמר בחכמה. לכך נראה דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, והתרגומים נתכוונו לדבר גדול ועמוק, והדרש יוצא מעומק הפשוט, בהקדים דקשה לן על הא שאמרו רז"ל (ב"ב דף י"ב.) חכם עדיף מנביא, הא אמרו רז"ל (שבת צ"ב.) אין הנבואה שורה אלא על חכם, ואם כן איהי נמי חכם. ונ"ל לישב על פי מ"ש לפרש המדרש (קה"ר פ"ז ט"ז) כתבתי עליך שחכם אתה וכו', ואמרם ז"ל (ר"ה דף כ"א ע"ב) בנביאים הוא דלא קם (דברים לד י), אבל (בחכמים) (במלכים) קם וכו', והפסוק (דברים ג כו) רב לך, (ותמצית הדברים דהצדיקים הגדולים המתדבקים בחכמה העליונה, יוכלו להשיג גם מחשבתו של יוצר בראשית, מה שאין כן הנביאים אין השגתם רק במה שיצא לפועל הדבור ולא בחינת מחשבה, עיין שם במקומם ותבין), והיינו חכם עדיף מנביא, ודו"ק, ועיין בזהר פרשת צו (זוהר ח"ג) דף ל"ה ע"א: תא חזי מה בין אינון דמשתדלי באורייתא לנביאי מהמני וכו', ועיין במקדש מלך בפירוש הרמ"ז שכתב דהם משורשים ביסוד אבא, והם בנצח הוד הגם דמאימא אתי', הנבואה אינה מצד עצמה, אלא בבחינת הכנסתה בזעיר, עיין שם. והנה על הזהר קשה גם כן קושיתי, וכי נביאים לאו משתדלי באורייתא אינון. וצריך לומר כמ"ש וקרי לן משתדלי באורייתא, דהדבקות ההוא אי אפשר אם לא על ידי התורה דאורייתא וקב"ה כולא חד (זוהר ח"ג ע"ג ע"א), דהוא רצונו ורצונו הוא, והנה הם בסוד חכמה העליונה, דהיינו ביסוד אבא והבן זה. והנה עיין בספר כתנות אור של מהר"ם א"ש, מה שהקשה דלמה היו צריכין לרמיה. וכתב על פי הילקוט ראובני דאיתא שם כשקמו בני יעקב להרוג את שכם, בא סמאל לקטרג וכו', והשיב לו הקב"ה אלו שנהרגו נימולים היו, ואין לך טענה אלא על ערלים, ואיתא בבעל הטורים שהתנו עמהם שלא לעבוד עבודת אלילים, ולכך באו במרמה ויבואו בטח שלא היו מתייראים לא מהשר ולא מהם, דבאמת גירותן לא הוי גירות, כמי שאמרו רז"ל (יבמות כ"ד ע"ב) אין מקבלין גרים בימי דוד ושלמה דלא נתכוונו לשם שמים, וסברו דמותר להורגן עיין שם ודפח"ח. והוספתי נופך על דבריו, דהלא קשה ממה נפשך אי הוי גירות, איך עשו כזאת להרוג אותן, ואי לא הוי גירות כמ"ש שם, אם כן יכול להיות הס"מ מקטרג, דהוי מולי אומות העולם דערלים הם (נדרים ל"א ע"ב) ודידיה נינהו. וצריך לומר דבאמת לפי המעשה גרים נינהו, אבל לא לפי המחשבה, והנה המלאכי השרת אינם יודעים המחשבה, ואם כן י"ל דבשעת מעשה עשו לשם שמים, ואם כן לאו בעל דברים דידהו הוא, על כן נדחה מלקטרג, אבל השי"ת יודע מחשבות דאינם גרים, לכך אין לבני יעקב חטא בדבר. אך קשה דאם מלאכי השרת אינם יודעים המחשבות, מנא ידעו הם, ודילמא כיון שבאו לידי מדה זו, באמת עבדו לשם שמים. וצריך לומר דהם נדבקו בחכמה עליונה, וידעו מחשבתו של יוצר בראשית החוקר כליות, וממילא ידעו מחשבות בני אדם מה שאין מושג למלאכי השרת שהם בבינה כמבואר בנזר הקודש, על כן מזכירין שמו אחר שלש תיבות. וידוע דבינה פועל הגילוי, וכמו שפירשו כולם בחכמה וגו' (תהלים קד כא), וכבר כתבו דלכך נקרא חכמה אבא ובינה אמא, על כן אלו שהם בבינה, משיגין רק מה שיצא לפועל הגילוי ולא מחשבה, אבל בחכמה משיגין הכל גם מה שלא יצא לפועל הגילוי. ועל פי זה אתי שפיר דהכתוב אומר במרמה כפשוטו, וקשה קושית מהר"ם א"ש, ובמה שתירץ עוד לא נתיישב כנ"ל דעל זה קשה קושיתי ממה נפשך, וצריך לומר כתירוצי, ועל זה קשה מנין ידעו מחשבתם דילמא באמת עבדו לשם שמים, וצריך לומר דנדבקו בחכמה העליונה כדי לידע המחשבה, ואם יהיה מחשבתן לשם שמים באמת ינוצלו, ואם לא, ידעו כדת מה לעשות להם, על כן תרגומו בחוכמא, דמרמה הנ"ל לא יתכן בלא בחינת חכמה עליונה, והוא נפלא בס"ד.
1