ישמח משה, וישלח כ״הYismach Moshe, Vayishlach 25
א׳ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' ויבואו על העיר בטח ויהרגו וגו' (בראשית לד כה). נ"ל על פי הילקוט ראובני הנ"ל שהיה השר שלהם מקטרג, והשיבו לו מה לך, והלא אינם שלך שנימולו ברצונם ונתנו עצמן תחת יד ה'. ובהקדים מ"ש היערות דבש (חלק א' דף ל"ד ע"א ע"ב ע"ג) דבזה שהיו כואבים ביום השלישי, נתברר להשבטים שלבם של אנשי שכם לא נכון עם ה' ומלא תרמית, עיין שם דבריו כי נעמו. ועל פי זה מבואר כי אם לא היו נימולים, היה פחד מקטרוג השר, וכאשר המה נימולים, הרי יש פחד מפני השי"ת, והנה ביום השלישי בהיותם כואבים נשארו קרח מכאן ומכאן, כי לנגד השר יש טענה כנ"ל, ובדידיה אין להלוך אחר המחשבה, כי אינו יודע מחשבות והרי אין לו עמהם דבר, והשי"ת החוקר לב הרי ידע כי לא נאמנו בבריתו ואין פחד ומגור כלל, והיינו שבאו בטח, והבן.
1