ישמח משה, יתרו כ׳Yismach Moshe, Yitro 20
א׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' (שמות כ יא). הנה כבר עמדו כל חכמי לב מפני מה בדברות הראשונות נאמר כי ששת ימים וגו', ובאחרונות וזכרת כי עבד היית (דברים ה טו), ועיין תוספת פרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ז ע"ב (ד"ה למען)) ובמורה וביערות דבש, וגם אני אענה חלקי. דעיין בפרשת ויקהל מה שישבתי קושיות המזרחי, דהוצרך לאשמעונין דבנין המשכן אינו דוחה שבת, משום דהוה אמינא דלא קנה שביתה בעת הבריאה, דהרי היא בריאה חדשה ומציאות בפני עצמו, וכמו שיתבאר במקומו. והנה לפי הטעם של יציאת מצרים כמבואר בתוספת וברמב"ם הנ"ל, אם כן אין הפרש כיון דלא נתלה בהקנין השביתה שמבראשית, והנה לכך כתבה התורה הטעם זה, כדי שיהיה טעם גם על בנין המשכן דלא ידחה שבת. והנה ידוע (עיין שמו"ר פנ"א ח') דמשכן כפרה על העגל, ואלולי אותו החטא לא היה נצרך המשכן, וגם דהם בעצמם היו משכן והיכל ה'. ועיין בכתובות (דף ס"ב ע"ב) דאמר ליה רבי לבריה, בני דעת קונך יש בך, ואם כן לכך בדברות הראשונות לא נזכר רק טעם השביתה, לפי שהיה קודם החטא, מה שאין כן האחרונות דהיו אחר החטא והוצרך למשכן, נזכר טעם יציאת מצרים, ובאמת שני הטעמים אמת, והבן כי נכון הוא.
1