זרע קודש, על המועדים, ערב יום הכיפוריםZera Kodesh, On Festivals, Erev Yom Kippur
א׳אז ישיר כו' הנה ענין השירה שאמרו ישראל על הים הוא דבר מסוגל למועד סוף כל הדורות בכל עת שיצטרך לנו לעורר ענין קריעות י"ס שהי' מורה על התחברות ה' אחרונה דהוי' לה' ראשונה וזהו מורה אותיות הים שה' מורה על ה' אחרונה וים מורה על ה' ראשונה דהוי' שהוא מרמזת על בחי' בינה בהנון שע"ב ונו"ן שע"ת וע"ז מרמזים ה' עינוים מה' תפלות ביוהכ"פ שה' עינוים מורה על ה' ראשונה וה' תפלות על ה' אחרונה והם נק' ב' אמהות שמגדלת אותנו ונקראים בספרים לאה ורחל ולכן יש לרמוז בהשירה על ענין יוהכ"פ כנ"ל שהשירה הוא דבר מסוגל תמיד כמו שיש בעניני רפואות רפואה כוללות שבכל מיני רפואות מערבין ממנה וז"ש ויאמרו לאמר שאמרו בבחי' זאת שבכל עת שנרצה נוכל לעורר ולהמשיך הבחינה זאת שהי' בקריעות י"ס וביוהכ"פ בעת נעילה אז וירא ישראל את מצרים מת כו' ויאמינו בה' באים ישראל למדת אהבה כי באוהב נאמן מאמינים מאוד וז"ש אז ישיר אז מורה שאלופו ש"ע מתיחד בז' מדותיו. כי גאה גאה שמתלבש ית"ש בגאותו ומשפיע לנו מי"ג מדה"ר דכתיב בזוה"ק דאינון גיאות ה' (סוס ורוכבו ע"ד דכתיב בכוונת ע"פ לא בגבורת הסוס כו') עזי וזמרת עזי עה"כ גי' ג' הויות נגד בחי' ג' אבות שעליהם אנו סומכים שימליצו עלינו זה אלי ואנווהו זהו מורה על מצות סוכה שמקיימין אח"כ ועושים נוה ומכון לו ית"ש אלקי אבי תיבת אבי מורה לג' ראשונות יו"ד חכמה ב' בינה אל"ף דעת ה' איש מלחמה בשבילינו כמלך שלוחם בשביל עמו ועכ"ז ה' שמו מורה נאמן לפרע ולשלם שכר לכן יש לירא ג"כ מדינו ית"ש ימינך ה' נאדרי בכח להטיב לישראל ימינך ה' תרעץ אויב שלא יהנו אויבינו מטובה שאנו ממשיכים. וברוב גאונך כו' שאע"פ שתתלבש בגיאותך הי"ג מדה"ר כנ"ל אדרבא בהם תהרוס קמיך שתעניש עי"ז להמצירים לישראל תאכלימו כקש כו' כי כ' בספרים וכן שמעתי מהמגיד ז"ל ששמות ראשי הצבא של גוג ומגוג יהיו קמיך וכקש וברוב גאונו ית"ש יהרסם ויפלו וברוח אפיך נערמו מים כי מים גי' ט' יודי"ן שבד' מלואי הוי' מורים חסדים גדולים לנו כי מים בחי' חסד נצבו כמו נד אותיות דן כמ"ש את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ונצבו כמו נד נוזלים ליפול על המצרים וכן הדינים על כל אוה"ע מכון לשבתך פעלת ה' י"ל על ענין ר"ה שאז יושב ית"ש על כסאו למשפט ואז הרחמים מכוסים והדינים מתגלים וז"ש בכסא ליום חגינו דרשו ז"ל שהחג מתכסה בו כי חג מורה על שמחה ורחמים שמתכסה אז ולכן בר"ה תוקעין בשופר שהקול שופר מעורר רחמים והשופר עצמו הוא כלי שמצמצם הקול מורה על צמצום ודין הרי שהרחמים מכוסים והדין נגלה וז"ש מכון לשבתך כידוע שאותיות מ"ן ממנצפ"ך הם מורים על גבורות קשות והם מכסים את הרחמים המרומז באותיות כ"ו גי' הוי' שבתיבת מכון שאותיות שמבחוץ הם מ"ן ובפנים הם אותיות כ"ו גי' הוי' שמורה רחמים ועד"ז י"ל שז"ש מזון וצידה השביע לנפשינו כי אמרו ז"ל קשין מזונותיו של אדם שבאים מצד הקושיא ודין ומצפון זהב כי צפון מורה על מדה"ד והרחמים מכוסים בהמזון שית"ש ברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כל"ח וזהו מורה אותיות מזון שאותיו' שבחוץ הם מ"ן מורים גבורות כנ"ל ואותיו' אמצעיות ממזון הם זו גי' י"ג מורה על י"ג מדה"ר משא"כ בערב יום הכפורים ויום הכפורים אז הרחמים מתגלים והדין מכוסה ולכן המנהג לאכול בעיוהכ"פ מאכל לביבות ממולא בפנים בבשר כי הבשר רומז לדין הוא מכוסה והבצק שרומז לרחמים הוא מעלה ומחברים חו"ג למזג ולהמתיק הגבורות כי האכילה הזאת הוא הכנה לתענית יוהכ"פ שאמרו ז"ל שגם האכילה הזאת נחשבת לעינוי דיוהכ"פ והאכילה הזאת מורה על בחי' שם אהי' שאמר ית"ש אברא נבראים ואהי' להם לאלקי נמצא ששם אהי' הוא הכנה לכל הויות שבעולם שנבראו בשם הוי' ולכן בנוסח זכרינו לחיים כו' י"א תיבות נגד יו"ד ימי תשובה וביוהכ"פ הכוונה על ב' תיבות אלקים חיים כי כולל הב' תיבות הנ"ל ובעיוהכ"פ הכוונה בתיבת למענך גי' י"פ אהי' שהעשר מאמרות בם אז הארה משם אהי' שמורה על ענין הכנה שאינה עדיין הוי' רק הכנה להוי' ושם אהי' מורה רחמים גמורים ומרומז ג"כ בתיבת למענך שעושין הכל למענו ית"ש אפי' אכילה גשמיות אוכלים רק למצותיו ית"ש שתהי' אכילה זאת הכנ' לעינוי דיוהכ"פ ויש לרמוז ג"כ ע"ד הנ"ל בפסוק נשפת ברוחך כסמו ים שכסמו אותיות ס"מ שהוא כח הס"א כמ"ש בפ' ויקרא היא מקף מאותיות כ"ו מורה על שם הוי' שלא יהיה לי כח להס"מ להתפשט ולצאת חוצה רק יהי' הכל רחמים:
1
ב׳כי ביום הזה יכפר עליכם כי האכילה שאוכל בעיה"כ הוא מכניס בתוכו קדושה שבכל דבר יש חיות מקדושתו ית"ש והקב"ה עושה עלינו אור מקיף וז"ש יכפר עליכם שיעשה לטהר אתכם מכל חטאתיכם שיעזור אתכם לעשות תשובה מאהבה ואז ע"י חטאתיכם יבוא לכם טהרה וקדושה מכל חטאותיכם והנה יש מדריגה אחרי ה' אלקיכם תלכו ואתם ע"י תשובה מאהבה תבואו לבחי' לפני ה' תטהרו שהוא מדריגה יותר גדולה וענין סוכה שאחר יוה"כ הוא ג"כ לעשות אור מקיף עלינו:
2
ג׳א"י כי ביום הזה יכפר עליכם ולכאורה היה לו לומר להם רק הענין ע"ד שפי' כי האדם עץ השדה אדם גי' מ"ה מילוי שם הוי' באלפי"ן שגי' מה והענין מי שעובד את ה' ומאמין שאלופו ש"ע הוא בכל דבר שבעולם זה פועל שכל אות משם הוי' מתמלא באלפי"ן לרמוז שכל הויות שבעולם מתמלא מאלופו ש"ע וזה נקרא אדם וזה גי' מ"ה שכיון שמאמין ויודע שאין שום דבר בעולם רק הכל אלופו ש"ע כביכול עי"ז הוא נכנע מאוד ואינו מבקש כבוד ושום דבר שבעולם לעצמו רק הכל כונתו עבורו ית"ש ולכן הוא מה בעצמו שהוא הכנעה עצומה כמ"ש נחנו מה וזה האדם יכול לעשות מצות בלי פניות וגיאות ורדיפת כבוד עבורם וז"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא פי' שהאדם שהוא בעיני עצמו אין זה יכול לעשות טוב בלי חסרון וז"ש ולא יחטא פי' בהטוב ההוא אין שום חטא ופני' רק עבור שמו ית"ש ועי"ז הוא ממתיק כל הדינים וז"ש כי האדם עץ שאדם שהוא בבחי' מה גורם המתקת הדינים המרומז בתיבת עץ כידוע מכוונת פדיון נפש ועל ידו מתנוצצים האורות של האותיות זה בזה שהוא שם הוי' בהכאה שגי' עץ וכשנמתקים הדינים בא סליחת העונות וז"ש כי ביום הזה יכפר עליכם ע"י דבר זה שהוא עליכם על אדם שהוא גי' מ"ה מילוי הוי' באלפי"ן כנ"ל שהכל מתמלא ביחודו של עולם ובא להכנעה וגורם כי האדם עץ וזהו מרומז בתיבת עליכם שגי' עץ משם סליחות העוונות. וירמוז עוד כי הנה ר"ה הוא בחי' ראש ויהכ"פ בחי' לב ועושין בו ה' עינוים ומתפללים ה' תפילות שכל הה' מדות מתנהג בהם בלב שלם לעבודתו ית"ש ונגד ה' מוצאת הפה שיהי' פיו ולבו שוין וה"פ לב גי' עץ וגי' עליכם והסליחה בא מי"ג מדה"ר שנדבק בהם כמ"ש הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום ורמוז כי ביום הזה יכפר עה"כ גי' י"ג פעמים:
3
ד׳לפני ה' תטהרו כי אע"פ שכתוב שלבקרים תפקדנו ולרגעים תבחננו ובכל עת מועיל תשובה א"כ מה ענין של יוה"כ שג"כ אינו מכפר רק עם התש בה רק שיש עוונות שאינם ידועים כלל לאדם אם חטא והם שדש בעקביו ואינו יודע להתוודות עליהם ולא להתחרט כראוי א"כ איך נמחלים אבל ביה"כ גם זה נמחל כמ"ש את הגלוים לנו ואת שאינם גלוים לנו לפניך הם גלוים וידועים וז"ש שימחול אפי' העוונות שהם רק לפני ה' ואינם גלוים לנו הכל ימחול ויסלח כנ"ל גם ביהכ"פ הקב"ה בעצמו ממליץ וטוען עבור ישראל והוא יודע לטעון מה שאין כל ברי' יודעת אפי' הכסא כבוד וז"ש לפני ה' תטהרו שית"ש בעצמו יטעון עבורינו:
4
ה׳במדרש וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים וסמוך ליה כי תשא אמר משה רבש"ע כו' ובשעה שאין להם זכות תשא להם פ"א בשנה כדי שיבוא יה"כ ויכפר כמ"ש כי ביום הזה יכפר כי הנה כוונת הה' תפילות וה' עינוים שהם בחי' הב' ההי"ן משם הוי' כמ"ש בפ' האזינו לחבר הב' ההי"ן ולהמשיך שפע מה' עליונה לה' תחתונה וה' עליונה נקראת אחת וזהו שביקש דהע"ה אחת שאלתי מאת ה' וזהו "תודיענו "אורח "חיים ר"ת אחת וזהו היה כוונת הכה"ג ביום הכפורים במנין אחת ואחת אחת ושתים כו' עד אחת ושבע כי אחת הוא בחי' ה' ראשונה שהוא מג"ר שנקראים אין וז"ש מאין יבא עזרי והמשיך השפע מבחי' אחת הנ"ל עד מדה שביעית שאמר אחת ושבע שמדה שביעית הוא בחי' ה' אחרונה והוא בחי' שם אדני ובזה הי' מיחד שם הוי' ואדני והי' מחבר בחי' חכמה תתאי לחכמה עילאי כי השמות אלו יו"ד שבראש שם הוי' בחי' חכמה עילאי ויו"ד שבסוף שם אדני חכמה תתאי שצריך להעלות' לחכמה עילאי לעשות יחוד השמות כנ"ל וזהו ענין עבודת הכה"ג ביוהכ"פ וז"ש יכפר אהרן על קרנותיו בחי' ה' אחרונה מדת מלכות נקראת קרן כמ"ש וצמיחת קרן לדוד עבדך וכתיב וירם קרן משיחו וז"ש וכפר אהרן על קרנותיו על בחי' מלכות שנקראת קרן המשיך מבחי' אחת כנ"ל מה' ראשונה שנה גי' ספירה והפי' אחת בשנה הספירה שנקראת אחת משם ימשיך לבחי' קרן ויעלה את בחי' מלכות ה' אחרונה לה' עליונה מדם חטאת הכפורים פי' מה שאנו ממעטים חלבינו ודמינו ביהכ"פ ע"י ה' עינוים וה' תפילות עי"ז יש כח לחבר הב' ההי"ן שחלבינו ודמינו עולה על מזבחי ית"ש לרצון וז"ש וסמוך לי' כי תשא כי באמת לכ"ז הקב"ה המסייע אותנו כמו שרואים בחוש שקודם כניסת ליל יהכ"פ נופל אימה ופחד אפי' על הפחות שבישראל וזה מעזר אלקי ית"ש ששולח יראתו לכ"א ואחד מישראל ולכן סמוך וכפר כו' אחת בשנה לכי תשא ר"ת "אדני "שפתי "תפתח שי"ת הפותח לנו שפתותינו להתפלל לפניו ולהמשיך כנ"ל:
5
ו׳גם מרמז לנו הסמיכות הזה שענין הכפרה הוא כנ"ל שמעלין את בחי' ה' אחרונה כן ית"ש מעלה אותנו לעולם עליון ומיחד שם עמנו יחוד עליון ומוחל שם לעוונות עמו בית ישראל ששם אין ברי' יכולה לכנס וז"ש במדרש שאמר משה תשא להם פ"א בשנה כדי שיבוא יוה"כ ויכפר תשא אותם למעלה כנ"ל שבזה ההתנשאות שם השכרה? כנ"ל שהכהן הי' מעלה את ה' אחרונה נה? ראשונה וחבר חכמה תתאי לחכמה עילאה וז"ש כי תשא את ראש בנ"י להעלות לבחי' חכמה עילאי בחי' ראש שהוא יו"ד כי ע"י שאנו משעבדים את ה"ה חושים וה' מוצאת הפה לו ית"ש עי"ז מיחדים ה"ב ההי"ן ועושים מהם יו"ד וז"ש כי ביום הזה בתיבת הזה יש ב' ההי"ן וה"ז שבאמצע מורה שהתחברות ב' ההי"ן הוא בז' מדות ע"י שאדם משעבד כל ה"ז מדות לו ית"ש כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כו' נותן כל חכמתו שנתן לו ית"ש להתחכם לעבודת י"ת עי"ז מקשר את העוה"ז שנברא בה בעולם עליון ומקשר חכמה תתאי בחכמה עילאי ואמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' כנ"ל שהכפרה הוא ע"י שמיחד ית"ש עמנו ומעלה אותנו לעולם עליון שאין רשאי לכנס שם שום נברא רק אנו עמו ית"ש וז"ש יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם כשתהי' לפני ה' וזהו בחי' תפילות נעילה נעל י"ה כביכול כאדם שמתיחד עם אהובו במקום מוסגר וחתום והיחוד הזה הוא בבחי' אורות עליונות שמרומזים באותיות י"ה ושם חותם ית"ש אותנו לכל טוב ואמר הכתוב יכפר עליכם לטהר אתכם מורה גודל החסד שית"ש עושה עמנו כי הי' אפשר לומר שאף שמוחל ית"ש ומכפר לנו עכ"ז נשאר איזה כתם לז"א לטהר אתנם מכל חטאותיכם לפני ה' בלא שום כתם גם הוא מלשון בהירות כמו עצם השמים לטוהר שיהי' לכם בהירות ולא יהי' שום כתם מעוונותיכם:
6
ז׳גם רמז במ"ש לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' ע"ד דכתיב והרע בעיניך עשיתי שידעתי שאתה רואה בעיניך ומשגיח רק שגבר היצה"ר שאעפ"כ חטאתי אבל לא כפרתי ח"ו בהשגחתך וז"ש לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' כשתדעו שחטאתם לפניו שית"ש משגיח אבל המינים והאפקורסים שאין מאמינים זה ואין מאמינים כלל שחטאו לפני ה' אין יה"כ מכפר להם ויכרתו מן העולם וכבר אמרנו שלכן קורין פ' האזינו קדם יוה"כ שמרומז בו מענינים הנ"ל כי יש ע"א שורות בשירת האזינו הם נגד אותיות אמצעות שבשמות הוי' אדני בין ה"ב יודי"ן הנ"ל בחי' חכמה תתאי ועילאי כנ"ל שזהו הי' ענין עבודת הכהן ביה"כ וז"ש הלה' תגמלו זאת וכ' במסורת שהה' גדולה כדי שידרשו ה"ה לעצמה הפי' ה"ה אחרונה שהיא בחי' שם אדני בחי' מלכותו ית"ש ותגמלו ותחברו בחינה זאת כי בחי' ה"א אחרונה הנ"ל נקראת זאת תחברו להוי' וז"ש ה' להוי' תחברו ותגמלו בחי' זאת להוי' עם נבל תרגומו דקבילו אורייתא שהתורה מל"ב נתיבות חכמה ונון שע"ב אותיות נבל ואמר ולא חכם כי האדם צריך לשעבד ה"ה חושים וה' בחינות נרנח"י בכל הטבעיות שנטבע באדם שהם יו"ד מדות ונעשה מזה ה"פ יו"ד וזהו בחי' נון שע"ב ולבוא עי"ז לבחי' חכמה עליונה כי ראשית חכמה יראת ה' וז"ש חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד שהעיקר הוא היראת שמים:
7
ח׳א"י כי אמרו ז"ל נובלות חכמה של מעלה תורה וז"ש דקבילי אורייתא בחי' נובלות ולא חכם החכמה בעצמה רק נובלות שלה ובאמת צריך לראות לבוא ליראה וחכמה:
8
ט׳א"י הלה' תגמלו זאת ה"ה נקודה בפתח וכנ"ל שהיא נדרשת תיבה בפ"ע ושמעתי מהרב מבארדיטשוב שה' בנקודת פתח מורה על שמחה כי אנו רואים כשאדם שמח מאוד ולבו מלא משמחה מוציא מפיו הבל בה' בנקודת פתח והנה ה"ה מרומז בה תשובה כמ"ש ז"ל דכרעא דה' תלוי לבע"ת שדרך שם יכנסו בתשובה וזהו בחי' החתירה שחותר ית"ש מתחת כסא כבודו לבעת"ש וענין נקודת פתח מורה על ענין שאומרים ביה"כ פתח לנו שער ופותח ית"ש שער לדופקי בתשובה ופתיחת השער הוא למעלה מרגל ה"ה כנ"ל ומורה לנו ג"כ לכנס בשערי תשובה בשמחה כנ"ל שזהו מרומז בה' בנקודת פתח.
9
י׳עם נבל גי' קצ"ב כמ"ש ז"ל שכרת ית"ש עמנו קצ"ב בריתות וז"ש אם יהי' נדחך בקצה השמים בקצה שח"ו תעבור על קצ"ב בריתות עכ"ז יקבצם ית"ש וז"ש משם יקבצך ויתקן ית"ש מה שקלקלת בקצ"ב בריתות וימחול לך ואמר ולא חכם פי' אף דקבילו אורייתא אין מחזיקים עצמם לחכמים כי באמת נובלת חכמה שלמעלה תורה וצריך לראות לבוא לחכמה כנ"ל. הוא עשך בר"ה ויכננך ביה"כ שעשאך כן ובסיס למושבו ית"ש שישכון בתוכינו כמ"ש מכון לשבתך פעלת ה' ועיין מ"ש ע"פ זה לעיל על ענין אכילת עיה"כ שהוא הכנה ליה"כ שאותיות מנצפ"ך מורים דינים וגבורות והתחלתם אותיות מ"ן הם הגבורות קשות ביותר והם בתיבת מכון מבחוץ אבל בפנימיות בתיבת מכון הוא רחמים אותיות כ"ו גי' הוי' מורה השם הזה רחמים גמורים וזה מורה לנו שהפנימיות תמיד רחמים גמורים גם בכל אכילה יש חיצוניות גשמיות המאכל ופנימיות הקדושה הרוחניות וכאן בעיה"כ האכילה הוא הכנה ליה"כ שהוא רוחניות כנ"ל שאין בו לא אכילה ולא שתי' רק רוחניות נמצא הפנימיות נמשך ביוה"כ והחיצוניות בעיה"כ וע"י אכילת עיה"כ מביאין שובע לעולם כי כן הכוונה בכל אכילה להמשיך שפע וברכה כיון שאוכלים ונהנים מברכה: (חסר הסיום)
10
י״אבמוצאי יוה"כ תוקעין תקיעה אחת שידוע שתקיעה שברים תרועה רומז על אברהם יצחק ויעקב כסדרן והרב מלובלין פי' כך חותמין שהחתימה בחסד בחי' אברהם ולכן אחר נעילה זמן חתימה תוקעין תקיעה שרומז לאברהם שהחתימה לטובה והנה ענין יה"כ ונעילה ואח"כ עושין סוכה היא דוגמת משל כשעושין תיבה וארון וכשכבר נגמר עושין כי מנעל כדי שישתמר מה שבקרבו ותוכו נמצא שהכלי כבר נגמר ואח"כ צובעין הכלי בכמה מיני צבעונין שתהי' הכלי נאה ומהודר ויהי' לה חן כן כל העבדות בחודש תשרי לעשות כלי לכנס"י שתוכל לקבל החסדים ועי"ז נעשה יחוד בכל משפיע ומקבל כשמתחברין נעשה יחוד וכלי הוא בחי' דין וצמצום כי כן כל דבר צריך להיות מתחילה קטנות בכמה בחי' עד שתתגדל בכל פעם יותר ועד"ז בלימוד וכל הדברים צריך להיות בהדרגה ונעילה שמתפללין הוא מלשון מנעל להשפעות הטובות ומתיחד ית"ש עמנו כדרך החושק המתיחד עם חשוקתו בחדר נעול וזהו ענין ה"ב נוני"ן שמסבבין ויהי בנסוע הארון שיהי' הארון ביניהם סגור ומסוגר ועי"ז ויפוצו אויבך וינוסו משנאך כו' וזהו שמתפללין בעשית"ש זכרינו לחיים כו' זכרינו רומז לבחי' דכר משפיע כי כן הכלל בספרים שזכר בכ"מ בחי' משפיע וזהו זכרינו יזכור נו"ן שישפיע לנו נו"ן שעת"ש ובסוף יה"כ מתפללין נעילה אותיות נו"ן עלה שנתעלתה הנו"ן על כנס"י וזהו ענין ה"ב נוני"ן כנ"ל שמורין שאין להם שום אחיזה אפי' לראות אותנו בראי' בעלמא כי אנו מוקפין מכל צד מהקדושה כמו ארון ותיבה סגור ומסוגר שאין לשום ברי' אחיזה במה שבתוכו והצבעונין לתיבה וארון הנ"ל הוא ע"י הד' מינים שבלולב:
11