זרע קודש, על התורה, משפטיםZera Kodesh, On Torah, Mishpatim
א׳ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם הנה אנו אומרים בכל הברכות ברוך אתה ה' כביכול לנוכח פני ה' אף שלית מחשבה תפיסה בי' כו' ולא הוי מאן דיכול לקיימא בי' מ"מ נתן לנו ית' רשות לברכו ולהתפלל אליו בלשון זה אף שנסתר מאוד מהשיגו כנ"ל ולכן כתיב ה' הוא האלקים הוא לשון נסתר מורה שנסתר מאוד מאתנו רק כמו שכתוב בספרים שנסתר מצד מהותו ית"ש ונגלה מצד פעולותיו ולכן מצינו בספרים הקדושים כשעלה ברצונו הפשוט כו' שלכאורה תמו' איך יכולין להבין מחשבתו ית"ש ורצונו כביכול אפי' מחשבות ב"ו א"א להשיג ואיך נשיג דעת עליון רק הענין הוא שע"י פעולותיו ומעשיו ית' נשתלשל ממדריגה למדריגה מעילה לעלול אלפי אלפים עד שנתגש' בעוה"ז הגשמי שנתלבשו אורות עליונים ומצד בחי' זו יכולין ב"א להשיג דעת עליון רצונו ית"ש וכל מה שהי' בראשית הבריאה נשתלשל אח"כ ביצ"מ כמו שמצינו בתחילת הבריאה שמקצת אמרו יברא האדם ומקצתם אמרו אל יברא כן נשתלשל אח"כ בחינה זו מראשית והי' ג"כ קטרוג ביצמ"צ שאמרו קצת הללו עע"ז והללו כו' והי' ג"כ קטרוג מעין זה אבל כמו שבתחיל' הבריאה לא שמע ית"ש לאומרי' אל יברא כן ביצמ"צ והנה כיון שמצינו שיש הנהגה במדת גבורה ומלך במשפט יעמיד ארץ מכח שכיון שנשתלשל כך מוכרח שגם במחשבה הקדומה הי' בחי' זו כמ"ש ז"ל שעלה במחשבה לבראות במדה"ד אבל באמת אלו הגבורות שהי' במחשבה הקדומה הם רחמים גמורים כמ"ש במ"א שהם לאכפייא דינא וצריך להעלות הגבורות שנשתלשלו משם לשורשם ושם נמתקו בשורשם כי שם רחמים גמורים וזהו שמצינו שאחז"ל דינים במרה נצטוו כמ"ש שם שם לו חק ומשפט וכאן אמר ואלה המשפטים כנ"ל על הדינים כי שם נאמרו בדרך כלל כמ"ש שם שם לו חק ומשפט וכאן אמר ואלה המשפטים כי שם קאי על הענין בחי' דין שבמחשבה ששם ממתיקין הגבורות בשורשם שהוא לאכפייא דינא וכאן נאמרו הדינים והמשפטים בדרך פרט מורה על מדת גבורה ודי שנשתלשל אח"כ מעילה לעלול ונעשה בחי' דין ממש וז"ש ואלה המשפטים כנ"ל שנשתלשלו ממקור שורשם רחמים גמורים ולכן "ואלה "המשפטים "אשר "תשים ר"ת ואתה שזה מורה על בחי' התגלו' שלאחר השתלשלות אשר תשים לפניהם פי' לפניה' קאי על המשפטי' פי' שתשים המשפטי' לבחי' שלפני המשפטי' שהי' בחי' עלה במחשב' כנ"ל וע"י שתשים המשפטים לשרשם שלפניהם שהוא בחי' זו שנצטוו במרה שם שם לו חק ומשפט קודם השתלשלות עי"ז ימתקו הגבורות שבהשתלשלות ויהי' רחמים גמורים כמו שאנו רואים במלכותא דארעא שמקודם נוסע המלך ואח"כ המשנה המנהיג כל החיילות אבל אינו ניכר ממשלתם על מה ממשלתם והולכין אח"כ אלפים רבבות חיילות ויש שנוסעים בסוף וכשיפגעו אדם יעשה לו רעות והכאות שאין המלך והמשנה רואים אבל כשיש לו שכל רץ אצל המשנההמנהיגם ואז אין יכולין לעשות דבר כן עד"ז מלכותא דרקיע':
1
ב׳א"י ואלה המשפטים ע"פ פי' הרב הקדוש מו' אלימלך ז"ל מ"ש חז"ל ע"פ חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה ופי' שאשירה מלשון פירות הנושרים וז"ש אם חסד שכשהצדיקים רואים שנתעורר בעולמות עליונים מדת חסד אשירה אותם ע"ד פירות הנושרים להשירם למטה לעוה"ז על ישראל ואם משפט עד"ז אשירה על אוה"ע כי הכח ביד הצדיקים להמשיך המדות מעולמות עליונים כפי שירצו וז"ש כאן ואלה המשפטים בחי' גבורה ודין אשר תשים לפניהם ולא לפני דייני עכו"ם רק דייני ישראל וצדיקי הדור ינהיגו את הדינים על אוה"ע כפי רצונם:
2
ג׳א"י ואלה המשפטים ע"פ מ"ש במ"א שכל אדם צריך לראות שיהי' לו מדות שבורות כשמתנהג במדותיו הטבעיים שנטבע כן בטבעו לא יתנהג במדה אחת תמיד למשל שהוא איש חסד לפעמים צריך להתנהג בהיפוך החסד ע"ד שאחז"ל המרחם על האכזרים סופו כו' ולכן צריך לשבור מדתו וכן במדת הגבורה לפעמים טוב לעשות דין ברשעים ולכעוס על עוברי רצונו וברוב הפעמים צריך לשבור מדה זאת שממנה בא כעס והקפדה וכן בכל מדה ומדה צריך לשבור מדת הטבע וכן עד"ז כל הששה מדות שנטבעו באדם שהם חג"ת נה"י כלול כל אחד בחבירו כי כל מדה אינה בשלימות דבר לעצמה להתנהג בה תמיד רק לצרוף מדה אחרת לה וכן לכל המדות והנה זהו ע"י מדת מלכות כידוע שמדה זאת לית לה מגרמה כלום והיא כללות המדות כי ע"י שמקבל על עצמו עול מלכותו ית"ש בשלימות עי"ז אינו יכול להתנהג במדה אחת תמיד רק לפי מה שצריך לעבוד את בוראו מלכינו ית"ש כן מתנהג במדותיו ואף שהוא במדת חסד כפי טבעו אם מבין בדעתו שצריך לעבוד את בוראו מלכינו י"ת במדה שהפך טבעו שובר מדתו ומתנהג בהפכה וזהו ג"כ ע"ד שכ' בס' שהדעת הוא כללות המדות ושורשם ולכן הדעת הוא בחי' אות ו' כללות הו' מדות כי ע"י שמבין בדעתו שצריך לעבוד כעבד למלך ומקבל מלכותו ית"ש עי"ז מתנהג בו' מדותיו בשבירות המדות שיהי' כל אחת כלולה בחברתה והנה כשכל ו' המדות כלולות כל אחת מחברתה מכל הו' מדות אז נעשה ו' פעמים ו' גי' אלה וז"ש ואלה פי' ו' אלה ו' רומז לבחי' דעת שהוא כללות המדות שגי' אלה ע"י שבירתן זהו המשפטים אשר תשים לפניה' שישברו את מדותם וטבעם ויהי' בבחי' ו' אלה ועי"ז יהי' המשפטים לפניהם להנהיגם כרצונם כנ"ל כי ע"י שהאדם שובר טבעו שהטבע גי' אלקים ע"י שבירת טבעו שובר כל הדינים הנאחזים בשם אלקים ונעשה הכל ממוזג ונכלל בחסדים כמו שהוא אינו מתנהג תמיד במדה א' רק ממזג א' בכולם ואמר אח"כ כי תקנה עבד עברי כי תקנה היא לשון תיקון וקנין המדות שתקנה לעצמך שם עבד עברי ע"י שתתקן עצמך ומדתך שתהי' עבד לו ית"ש למדה אותנו התוה"ק הדרך לזה שש שנים יעבוד כי הו' מדות הנטבעים באדם כנ"ל הם בחי' ו' ספירות הקדושו' חג"ת נה"י וספירה גי' שנה ולכן נקראו המדות שנה וז"ש שש שנים יעבוד שיעבוד ויתקן כל ו' מדות שלו שיתנהג הכל ע"פ ציווי התורה כנ"ל ובשביעית הוא בחי' מלוכה יצא לחפשי חנם בלא מצות ע"ד שפי' הרב הק' מלובלין מ"ש חז"ל ימשמש במעשיו שימשמש בכל מעשיו אפי' מעשיו הטובים ימשמשם אם הי' שלא לשום פנוי' רק לשמו ית' אם הי' להגדיל ולהפרסם כבוד מלכותו ית"ש ולא לפני' אחרת וז"ש כאן ובשביעית הוא בחי' מלכות דבחי' מלכות ל"ל מגרמה כלום רק להנהיג המדות על ידה יצא לחפשי חנם בלא מצות כי באמת הצדיק שתיקן כל הו' מדות ואח"כ רואה אם הוא יוצא י"ח כעבד למלך גדול ונורא כזה נדמה לו שלא התחיל עדיין כלל וכלל בעבודתו ית"ש כי הוא א"ס ית"ש וא"ס לעבודתו ית' ולכן כשהצדיק יסתכל בבחי' שביעית הוא בחי' מלכות יצא לחפשי כנ"ל כי במדה שביעית צריך להנהיג את כל המדות שיהי' כל המדות רק להמליכו ית"ש וא"ס למלכותו ולכן נדמה לצדיק שהוא עדיין בלא מצות הגם שעבד אותו ית' בשש שנים הנ"ל. גם י"ל יצא לחפשי ע"י קבלת עול מלכותו יבא לעולם החירות:
3
ד׳א"י ואלה המשפטי' אשר תשי' לפניה' ודרז"ל לפניהם ולא לפני עכו"ם י"ל בד"ז ע"פ מה שמצינו שאמר ית' לירמי' הנביא קח לך השדה אשר בענתות כו' כי לך משפט הגאולה ויש להבין מאי שייך משפט לגאולה והי' די לומר כי לך לגאול אך האמת הוא שבלתי אפשרי לבוא לגאולה בלא משפט וכמו שמצינו בגאולה העתיד' להיות ב"ב נאמר ציון במשפט תפדה והיינו בתחילה יעשה ה' דין ומשפט ברשעים ועי"ז יהי' הגאולה כמ"ש בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כו' להשמדם עדי עד ואח"כ ואתה מרום לעולם ה' וכדי להבין טעם הדבר נאמר כי בלתי אפשר שיהי' גאול' שלימה עד שיתבררו כל נ"ק שנפלו לארץ כמ"ש השליך משמים ארץ כו' ואח"כ יתקיים אמת מארץ תצמח כו' והדבר דומה למי שזורע תבוא' שלוקחים גרעיני חיטים או שעורים ומשליכין לארץ וצומחין מזה שבלים והשבלים האלה הם גדולים ברוב המעלות יתרועעו אף ישירו עד שיגיע הזמן שנתבשלה התבואה בשבלים אז קוצרים אותה ואח"כ מייבשין אותם וטוחנם ומרקדים ואופים עד שמוצאים פת יפה שצדיק מברך עליו ומעלה הניצוץ הקדוש שבו כך כל הנ"ק שנפזרים בין הגוים שזה נותן להם חיות בעולם מה שגדלו והצליחו הרשעים ומכבידים עלינו קושי השיעבוד והגלות ועי"ז אנו משעבדים את לבינו לאבינו שבשמים כמבואר בזוה"ק הי אגרא דכלה דוחקא כלה דא שכינתא ודוחקי דבנוהי דערב רב דאינון מדחקין לישראל בגלותא אינון גרמין דיפקון ישראל מן גלותא והיינו כשינקום ה' את נקמתו יעשה בהם שפטים גדולים ועי"ז יתברר מהם כל נ"ק וממילא יהי' גאולה שלימה וז"ש מלך במשפט יעמיד ארץ כו' כי המשפט לאלקים הוא לעשות נקמה בגוים ועי"ז יתבררו הנ"ק שנפלו לארץ ולכך תיקנו ברכת אבות לומר ומביא גואל מביא ר"ת "מלך "במשפט "יעמיד "ארץ ועי"ז יהי' קירוב ועפ"ז נבין מה שמצינו בגמ' באותו התנא שהלך בדרך וראה שבלים מתנענעים אמר להם הפוכי בעסקא טב מנייכו יע"ש ע"ד הנ"ל כשראה אותם שהם שמחים בגדולתם מה שהם עולים ברום המעלות כמ"ש ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו אמר להם הפוכי בעסקא כשיתהפך העסק שלכם ויעשו בכם שפטים שיקצרו אתכם אז טב מנייכו ר"ל אז יצא הטוב שבכם דהיינו שיוציאו מהם הנ"ק המגדל אותם כעת וע"פ דברינו אלה יתישבו דברי חז"ל במד' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם הה"ד יראת ה' טהורה כו' והנביא צווח ואמר ציון במשפט תפדה כי שלכאור' מה שייכות לאלו המקראי קודש לכאן אך לפי מ"ש שדוחק העת הגלות הוא מכפר עלינו וזה אחר שאנו שמים לבינו על צער וגלות השכינה הק' ושופכים לבנו בתפילה ובתחנונים אזי נמתקין הגבורות כמו שהי' במצרים ת' שנה שגי' משפט עה"כ גי' ה"פ אלקים וידוע כי המתקת הגבורות הוא מקור החסדים של שם אל כמ"ש חסד אל כל היום וזהו שאנו אומרים אל מלך יושב על כסא רחמים כנ"ל שע"י שם אל נמתקים הגבורות ונעשי' רחמים כי אותיות ר"ח מורה על גבורות שר"פ גי' יצחק ואותיות מים הם חסדים משם אל הממתיקים וז"ש הפ' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כנ"ל שיהי' המשפטי' והדיני' נמסרים בידם להמתיק ושפיר מביא ע"ז הפסוק יראת ה' כו' שע"י יראת ה' הטהורה נמתקים משפטי ה' ונעשה אמת שהוא היחוד הגמור המרומז באותיות אמת שהוא נעוץ סופן בתחילתן כידוע וגם הנביא אמר ציון במשפט תפדה כו' ה"פ אל עה"כ גי' ציון וה"פ אלקים גי' משפט עה"כ כשיהי' אחד באחד נפגשו ויתגברו החסדים על הגבורות אזי יהי' הגאולה השלימה וז"ש ציון במשפט תפדה כשיתחברו ציון ומשפט:
4
ה׳וי"ל עוד ואלה המשפטים ע"ד שאחז"ל צדיקים יצ"ט שופטן שהנהגת האדם בעוה"ז נק' משפט ומשפט האדם שיתנהג שיהי' כל מדותיו שבורות שלפי הצורך לעבודתו ית"ש כן יתנהג אפי' הפוך טבעי ועי"ז ישבור תאוותו וידבק תאוותיו רק בתורה ולכן ר"ת "ואלה "המשפטים "אשר "תשים "לפניהם לתאווה ע"ד גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך כו' וס"ת מואל"ה המשפטי"ם אש"ר תשי"ם אותיות מרמה ע"ד שכ' במ"א שמרמה ר"ת "משתכלה "רגל "מן "השוק שבכל דבר עבד יעקב את השי"ת כי יעקב איש תם ותימם עצמו להשי"ת בכל הדברים שבעולם כי ידע שכל מה שנעשה בעולם העליון ברוחניות בא לעוה"ז לגשמיות ולעשי' וכן כל דבר שעושה האדם בעוה"ז לעבודתו ית"ש אפי' שום דבר קטן הוא בעולמות עליונים גדול מאוד ע"ד בהאלנט קארט שמציירים בו כל המדינות שנקודה אחת מורה על עיר וקו מורה על נהר גדול ולכן צריך להתאמץ לעובדו ית"ש בכל הדברים ולא יהי' כוונתו לחומריות ומשיח יהי' עני ורוכב על החמור החומריות שיעלה הכל לה' וז"ש וידו אוחזת בעקב עשו בדברים עקביים שעשה עשו וז"ש בא אחיך במרמה ע"ד הנ"ל.
5
ו׳וכי ינצו אנשים כו'. יצ"ט ויצה"ר והכה איש את רעהו באבן, היצה"ר נק' אבן נגף אמר אח"כ אם יקום כו' שמתעורר עצמו בתשובה והתהלך בחוץ על משענתו משענת התורה אז ונקה המכה היצה"ר יהי' ג"כ נקי שיתהפך לטוב רק שבתו יתן פי' שישוב בתשובה ואז ורפא ירפא כמ"ש ושב ורפא לו.
6
ז׳ואנשי קודש תהיון לי אחז"ל כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואם תקדשו עצמיכם כנ"ל אז ובשר בשדה טריפה הוא לילית הרשעה לא תאכלו לא תגרמו שתהי' אכלה ומחתה פיה רק תהיו תמיד קדושים.
7
ח׳לא תטה משפט אביונך. היצ"ט שנק' מסכן וחכם בריבו עם היצה"ר:
8
ט׳הנה אנכי שולח מלאך לפניך כו' כי שמי בקרבו. ואי' במד' לא כמוני שאני נושא עון ועובר על פשע אבל לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו ולא עוד אלא שאתם גורמין לו שישמט שמי מקרבו. להבין דברי המד' נקדים דברי אדמו"ר מהר"מ ז"ל שכל דבריו דברי אלקים חיים על מה שדרשו ז"ל ע"פ וא"ל שדי יתן לכם רחמים כו' מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די ודקדק איך תלוי זה בזה במה שאמר לעולמי די ואמר ע"פ הקדמה שאחז"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתיק את הבשר אף יסורין ממרקין עוונותיו של אדם ודקדק ג"כ איך תלוי זה בזה ואמר ז"ל שחכמינו ז"ל אמרו מליצה שנאמר ברית במלח וממתיק את הבשר ואם יתן אדם מלח יותר מדאי על הבשר אינן נאכל מחמת מלחו כך יסורין שממרקין ונאמר בשניהם ברית שלא יהי' ח"ו יסורין יותר מדאי שיבטלו מעבודתו ית"ש כמו הברית שבמלח שממתיק במלחו כשהוא מעט וכן עד"ז דרשו חז"ל מי שאמר לעולמו די כי הנה יש להבין למה אמר באמת לעולמו די הלא טוב עין הוא יבורך לעולמי עולמים ולמה לא יתפשט עולמו עד בלי די רק שגזרה חכמתו ית"ש שכל מה שישתלשל ויתפשט מסיבה לסיבה ומעילה לעלול עד שיבוא לעוה"ז הגשמיי לדומם צח"מ וכ"ז שיהי' מרגישים אימת הבורא ית"ש ולספר שבחיו כמו שאנו רואים שכל נברא אומר שירה ויש תועלת בבריאתו שהכל ברא לכבודו וכאשר גזרה חכמתו ית"ש שאם ישתלשל יותר עד שיתגשם ויתעבה ולהרגיש הויתו מה תועלת יש בבריאותו כי עיקר טובת הבריאה במה שיודעין מאלקותו כ"א לפי מדריגתו ובחינתו לזה אמר די וזהו שדרשו ז"ל מי שאמר לעולמו הי' בכדי שיהי' תועלת לכל נברא ומה שאינו לתועלת לא ברא יאמר לצרותינו די שלא יבטלו אותנו מעבודתו ית"ש כי בהגרם על ידם ביטול מעבודתו לא יצא לנו תועלת לנפשינו כנ"ל שנ' ברית ביסורין ועוד יש להבין ענין שאמר לעולמו די לכל נתן גבול וקצבה שכל שיש לו התחלה וראש יש לו סוף ולזה צריך האדם להבין בעבודת השי"ת כי צריך האדם לעבוד באהבה ויראה וזה הוא ג"כ כמו התחלה וסוף ע"ד רצוא ושוב וליתן גבול להאהבה ביראה וגבול ליראתו באהבה והגם שעיקר עבודת האדם צריך להיות ביראה אעפ"כ אהבה מקלקלת השורה ולזה סוף אותיות יראה תחלת אותיות אהבה וכשבא אדם לאהבה צריך ליתן גבול להאהבה ביראה כמ"ש החכם יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי כן צריך האדם להיות בכל עת ובכל רגע וליתן בכל דבר בחי' די ומקורות אהבה ויראה נמשכין מחסד וגבורה שאדם ירא מעונש ואוהב מטובות וחסדי המקום ב"ה וזה האדם העובד משניהם הוא במדת המכריע וזהו פלס מעגל רגליך כי האדם צריך לשקול מעשיו כולם שיהיו ע"ד הממוצע וזה רמזה לנו התוה"ק במדת שבורות שהיו בשלחן וארון לרמז שצריך אדם לשבור מדותיו מאהבה ליראה ומיראה לאהבה וזהו מחצית השקל וחצי מן מספר שקל עולה רי"ה כמנין יראה עה"כ ואפי' הצדיק השלם הנק' עשיר בדעת לא ירבה כי אדם אין צדיק בארץ אשר כו' וחלילה לו לצאת מן גדר היראה וזהו כי תשא את ראש כו' ונתנו איש כופר נפשו כו' מחצית השקל כי ידוע שהלשון נק' מכריע בין המשקולות להיכן הלשון נוטה וזהו מות וחיים ביד הלשון כי יש במספר לשון רמז לחסד וגבורה דהיינו שאלקים שיראו מלפניו וזהו הנזכר בספרים צוה פחד דהיינו שהקב"ה צוה לפחוד ממנו ועוד אי' על צבא שאות הוא בצבאות שלו ומזה השם הקב"ה משפיע חסדו לעולם כדרך שהתפללה חנה מכל צבאי צבאות שבראת בעולם ושניהם צוה פחד על צבא גי' לשון שלשון מכריע לכף זכות ושמעתי שאי' בדברי האר"י ז"ל שהממונים העומדים על המשקל אחד מימין וא' משמאל מספרם של כ"א עולה גי' שוה דהיינו מימין רפאל ומשמאל קצפיאל וצדיק הוא ג"כ מכריע והוא מכריע לימין ששם רפאל וזהו מרפא לשון עץ חיים ושני פעמים שוה עולה המספר של ר"ת כי תשא את ראש עה"כ וזהו הלשון קולמוס הלב כידוע שבלב יש ב' כוחות כאשר דרשו רז"ל בכל לבבך בשני יצריך ולזה אי' בס' שיש ל"ב אלקים במעשי בראשית ול"ב הויות והם גבורות וחסדים וזה המלאך אשר אמר ה' ושלחתי מלאך לפניך החיצוניות מבחי' אלקי' והפנימיות מל"ב הויות כן אי' בס' ואפשר שזה שאמר משה אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה ואמר לו ה' פני ילכו והניחותי לך אפשר שלזה כיון משרע"ה על הפנימיות של המלאך שהוא רחמים ונעשה בתפילתו שהוא הי' מכריע לכף זכות כי משרע"ה הי' בו שני בחי' חסד וגבורה כאשר אמר לו השי"ת נטה את ידך שהי' בידו לנטות ימין ושמאל וכמו שאמר אתה החילות להראות את עבדך את גדלך זהו מדת החסד ואת ידך החזקה זו מדת גבורה ומשה עה"א גי' מיכאל וגבריאל עה"כ שגם הם עומדים על המשקל ועל משה נאמר מרפא לשון שבתפלתו הכריע לרחמים ולזה אמר הקב"ה למשה אתה תשא את ראשם של ישראל ואמר לו במה אשא את ראשן ואמר לו במחצית השקל היינו כנ"ל שהוא המכריע את המשקל לכף זכות וזה דאי' במד' כי תשא הה"ד שררך אגן הסהר אל יחסר המזג היינו הסנהדרין יושבי' על מדין ופתחו בזכות והיו תמיד מתאמצים לכף זכות שלא תהי' נקראת קטלנית והיו מכריעים לכף זכות וזהו אל יחסר המזג כי המזיגה מרמז להמתיק הדין ולזה מזיגה גי' אדנ"י שנמזגו הדינים ונעשו חסדים ולזה הבטיח לנו הקב"ה כי תשא את ראש ונתנו איש כופר נפשו היינו שיראה לילך תמיד בדרך הממוצע הוא מחצית השקל שירגיל עצמו בבחי' די על כל דבר אפי' בעבדות ה' צריך לעשות הכל בדעת היינו שיש בכל דבר די כמו שאנו רואים בחכמת תורתינו הקדושה גבול ליראה האהבה וגבול להאהבה היראה ולכל דבר ואפי' עיקר חיותינו התוה"ק אעפ"כ נאמר עת לעשות לה' הפירו תורתיך הכלל העולה הם דברי שלמה המלך ע"ה עת לכל חפץ ומכ"ש לתאוות גופניות שצריך לומר די והיינו כאשר כתבנו שלזה הי' בשלחן וארון אמות שבורות שמורה לנו כל זאת כי הארון מרמז על מדת תרומיות הקדושות צריך להיות בהם בחי' די ושולחן מרמז על תאוות גופניות לשבור תאוותיו ולומר די זה כופר נפשו כי ב' בחי' האלו הם שניהם בנפש אדם ושקל גי' נפש ורמז לנו הקב"ה ליתן מחצית השקל לומר די בכל עניני נפשו ובזה יכריע הכל לכף זכות וימתק הדינים וזהו הוא כופר דהיינו הוי' הוא רחמים ימתיק לאותיו' מנצפ"ך שעולה מספר פר כידוע ולזה הבטיח לנו הקב"ה הנה אנכי שולח מלאך לפניך וידוע שזה הוא מלאך הגואל כמאמר חז"ל במד' מי ששמר האבות הוא ישמר את הבנים מלאך גי' הוי' אדנ"י ע"ד הנ"ל וידוע שכ' בס' שזה המלאך נק' שר העולם ונק' שר הפנים היינו שמכריע את ישראל לכף זכות כדברי רז"ל אם עולם אתה חפץ אין דין ואם דין אתה חפץ אין עולם ונקרא שר הפנים כנ"ל כדבר משרע"ה אם אין פניך הולכים היינו כנ"ל פניך הוא שם הוי' שהוא הפנימיות של זה המלאך והיינו וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו וצדקתו לבני בנים היינו כנ"ל אמר דוד על זה המלאך הנקרא שר העולם ואמר חסד ה' מעולם היינו חסד ה' שיש בזה המלאך על יראיו כנ"ל יראה גי' גבורה היינו שחסד ה' גובר על מדת גבורה שיש בזה המלאך כי מט"ט גי' חסד ה' גבורה ס"ה שדי לומר שדי בזה כשאדם עובד כנ"ל שיהי' לו בחי' די בכל דבר נפשיות וגופניות הכל בדעת למען עבדותו י"ת ויכריע הכל לזכות וצדקה תהי' לנו כו' וידוע שמדת המכריע נקרא שלום בין ב' המדות ולכן הר"ת הנה אנכי שולח מלאך לפניך גי' שלום ה' יברך את עמו בשלום:
9