זרע קודש, על התורה, יתרוZera Kodesh, On Torah, Yitro
א׳וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. ופי' רש"י מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק. ויש לדקדק א"כ למה אמר עוד כי הוציא ה' את ישראל ממצרים כיון שכבר אמר וישמע יתרו כו' את כל אשר עשה אלקים שפי' רש"י ששמע קריעת י"ס כו' שזהו ההוצאה ממצרים ולמה כפל הדבר גם למה שינה בלשונו שמתחילה אמר אשר עשה אלקים ואח"כ כי הוציא ה' רק הענין כי האוה"ע מאמינים רק מה שבטבע והטבע שהוטבע על דבר אחד אינו יכול לשנות טבעו והם שואלים על מדותיו ית"ש שיש הנהגתו לפעמים במדת החסד ולפעמים במדת גבורה אומרים שאיך אפשר זה שמאחד הפשוט יצאו שני הפכיים בנושא אחד ובאמת לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו כי הענין הוא ע"ד שפי' מ"ש חז"ל בתחילה עלה במחשבה לבראות במדה"ד שבאמת זה הדין שבמחשבה עליונה הוא חסדים גדולים ונפלאים לעמו ישראל שעלו ג"כ במחשבה כמ"ש חז"ל והדין שבמחשבה הוא שכל מי שירע ח"ו לעמו ישראל יענש מאתו ית"ש בעונשים נוראים נמצא זה הדין הוא רק לצורך חסד גדול לעמו ישראל ולכן אמר בזוה"ק י"ג מכילין דרחמי אינון גיאות ה' שמתגאה ית"ש ואומר מי שעשה שום דבר רע בעולם ח"ו לעמו ישראל אענוש אותו מאוד וזה מרחמנותו הגדול בי"ג מדה"ר על ישראל ועד"ז פי' במ"א והוא באחד בי"ג מכילין דרחמי גי' אחד ומי ישיבנו ונפשו אוותה ויעש והי"ג מדה"ר הם י"ג תקוני דיקנא ואמר בזוה"ק שערא דדיקנא קשישין לאכפי' דינא נמצא שי"ת באמת הוא אחד הפשוט ורצונו רצון פשוט להטיב לישראל במדת החסד ומחמת זה באים דינים וגבורות על אוה"ע המצירים אותם והנה יתרו הי' מחקר גדול כמו שאמרו חז"ל שלא הניח ע"ז שלא עבדה והי' מחקר את כולם וראה שאין בהם ממש ולא בא עדיין לאמונה שלימה אמונתו ית"ש שהי' קשה לו קושית המחקרים שהנהגתו י"ת בחסד ובגבורה שהם שני הפכיים בנושא אחד אבל כאן שראה שהגבורות שעשה ית"ש למצרים הי' רק לצורך חסד לישראל ולכן בים שהי' חסד גדול לנו נראה ית"ש כבחור חגור כלי זיין וה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר והכל הי' לצורך החסדים לישראל אז הבין האמת שי"ת הוא אחד הפשוט ורצונו רצון פשוט וז"ש וישמע יתרו כו' קריעת י"ס ומלחמת עמלק שהי' הכל בגבורות שי"ת נראה בים כבחור חגור כלי זיין ולכך אמר אשר עשה אלקים בחי' דין ועכ"ז הי' אז באותו פעם כי הוציא ה' את ישראל ממצרים שעשה לנו חסד גדול בשם ה י' שהוא חסד והבין כי ה' הוא האלקים והגבורות לצורך החסדים כנ"ל.
1
ב׳וישמע יתרו כו' במד' בחוץ לא ילין גר דלתי לאורח אפתח נו' הנה להבין לעררינו שאמר ית"ש אנכי ה' אלקיך כו' כאילו כבר ידעו מבחי' אלקיך רק שלא ידעו מי הוא ואמר י"ת אנכי ה' אני הוא זה אלקיך שידעת אבל כיון שעתה החתחלה ועדיין לא ידעו לכאורה אינו מובן לשון זה רק הענין הוא כי נשמות ישראל הם חלק אלקי ממעל כדכתיב כי חלק ה' עמו וצריך להגביר חלק זה על החומר ואז טוב לו ונק' אדם ואם לאו אף שהוא שר גדול בעוה"ז והכל מתיראין ממנו הוא רק כבהמה וחי' שמתיראין ג"כ מהם וזה החלק שבכ"א מישראל נק' אצלו אלקיך פי' חלק אלקות שבך וז"ש י"ת אנכי ה' אלקיך אני הוא הכולל כביכול וממנו נשפע אלקות החלק אלקות שבך נאצל כביכול מאתי והנה זה החלק אלקי שבכנס"י נק' אדני כי אין אדון בלא עבד לכן האציל י"ת זה החלק ונתנו בכל אדם מישראל שעי"ז יתגבר על החומר ויהי' עבד לו ית"ש וכשעושה האדם כן ומשעבד החלק שבו ומגבירו על החומר ומקבל על עצמו אדנותו באמת עי"ז נעשה מזה צירוף הוי' אדני שמשעבד החלק שבו שהוא בבחי' שם אדני לו י"ת שמהוה כל הויות וכשמאמין מה שאומר בכל יום בתפילתו ועל ניסך שבכל יום ויום עמנו ועל נפלאותיך וטובתיך שבכל עת ותיבת עת פי' זמן קטן מאוד אפי' מרגע וכשמאמין זה באמת גמור בלב שלם שי"ת עושה נפלאות גדולות לבדו בכל עת ואי מאמין בהטבע לבד כדרך אוה"ע שהם מאמינים רק בטבע כי יודע באמתיותם הדברים שאצלו ית"ש אין חילוק בין נס ובין טבע כי הכל שוה אצלו ית"ש בכוחו הגדול רק שינוי הטבע הם ניסים לעינינו שדבר שאין רואים בכל יום נק' נס אצלינו אבל כשישגיח אדם על האמת יודע שהטבעיות הם ג"כ ניסים גדולים ונפלאות ואין נס גדול מזה לברוא יש מאין וע"י האמונה הזאת נעשה צירוף הוי' אלקים כי אלקים גי' הטבע וכשיודע שכל הטבעיות הנשפעים משם אלקים הכל מאתו ית"ש המהוה כל הויות נעשה צירוף הוי' אלקים ונעשה הוי' וקיום לכל טובות לישראל והנה כשמצרף הוי' אדני הוי' אלקים גי' גר וז"ש בחוץ לא ילין גר שהשי"ת אינו מניח אדם כזה שעושה אלו הצירופים שגי' גר אינו מניחו בחוץ רק מכניסו לפנימיות הקדושה והמדרש מביא זה ע"פ וישמע יתרו כו' הוא ע"ד שדקדקנו בתחילת הפרשה שמתחילה אמר אשר עשה אלקים ואח"כ כי הוציא ה' ולדרך הנ"ל הפי' כי מקודם הי' יתרו מאמין בהטבע שגי' אלקים ועתה הבין שאשר עשה אלקים גי' הטבע למשה ולישראל הוא כי הוציא ה' המהיה כל הויות שהכל כנ"ל כל הטבעיות הכל בהשגחה מהמהוה כל הויות וה' הוא אלקים והבין שזה ע"י שישראל משעבדים החלק שבהם לו ית"ש בחי' צירוף הוי' אדני והוי' אלקים כנ"ל שכולם גי' גר כנ"ל ואמר אח"כ דלתי לאורח אפתח ע"ד שכתבנו במ"א פי' לשקוד על דלתותי על ב' דלתין שאות הדלת מלשון דלות ועניות מורה שיש לו תשוקה לאיזה דבר שחסר לו והנה עתה אנו בבחי' דלות שאין לנו השפע מאתו ית"ש כראוי כמו שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים ואצלו י"ת כביכול ג"כ בחי' דלות כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק כו' ורצונו י"ת להשפיע לנו רק שאין אנו יכולין לקבל השפע ואלו הב' דלתי"ן הם המ"ם סתומה דלמרבה המשרה שמורה על הגאולה כי גואל גי' מ"ם שלעתיד יפתח ית"ש את אוצרו הטוב ואנו נהי' כלים לקבל ולא יהי' בבחי' דלות ויהי' נמתקין כל הגבורו' וז"ש דלתי מורה על הב' דלתי"ן כנ"ל לאורח אפתח אורח עה"כ גי' גבורה שיהי' נמתקין כל הגבורו' רק ישפיע לנו חסדים כרצונו ורצון כל יריאיו כן יהי' ב"ב אמן:
2
ג׳ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני כו' ופי' רש"י מה ביאתן להר סיני בתשובה אף נסיעתם מרפידים בתשובה הנה הצורך להודיעינו שנסעו מרפידים בתשובה הוא ע"פ דברי חז"ל ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ע"י שרפו ידיהם מן התורה ממילא שהצלתן מעמלק והחלשתן את כוחו הי' ע"י תשובה כמ"ש חז"ל במס' ר"ה והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כ' ששיעבדו אז את לבם לאביהם שבשמים ועי"ז שנסעו מרפידים מרפיון ידים ועשו תשובה זכו ויבואו מדבר סיני לקבלת התוה"ק כי כ"ז שפי' מלוכלכים בעוונו' לא הי' אפשר שיזכו לקבל' התורה כמ"ש ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי כו' רק אחר שחזרו בתשובה והי' בקדושה גדולה נתקיים בהם פנים בפנים דבר ה' עמכם מורה על גודל אהבה וחיבה שלא הי' בהסתרת פנים ונמתקו אז כל הגבורות ודינים ונכללו תוך החסדים מחמת גודל האהבה כי גבר עלינו חסדו וז"ש פנים בפנים ב"פ פנים כי יש פנים של זעם ג"כ כמו ונתתי את פני באיש ההוא וכמ"ש חז"ל ע"פ פני ילכו והניחותי לך המתן עד שיעברו פנים של זעם ובמעמד הר סיני נמתק גם פנים של זעם ופנים בפנים דבר ה' והתורה נקראת תורת חסד וחסד הוא משם אל כמ"ש חסד אל כל היום ואל במילוי גי' פנים עה"א ובכולל על כל זאת מורה לנו מ"ש פנים בפנים דבר ע"ד הנ"ל וז"ש אתה האל עושה פלא כי פלא נוטריקון פני אל והוא הפנים של חסד שהי' במ"ת שנמשך החסד ממחשבה הקדומה פלא עליון וזהו אתה האל עושה פלא והאל ר"ת "השיבינו "אבינו לתורתיך כנ"ל שכל המחשבה זאת הי' ע"י תשובה וז"ש ג"כ הי' אתה לעם מול האלקים מול ר"ת "וקרבינו "מלכינו "לעבודתיך וע"י התשובה נמתקים הגבורות ולכן מול הפי' כנגד האלקים כי ע"י דיבורו של צדיק שמחזיר את ישראל בתשובה נמתקים גבורות אלקים וז"ש מול האלקים וז"ש דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים כי ע"י דיבורו של צדיק עמהם לא ישלטו הגבורות עליהם רק חסדים טובים על ישראל אמן:
3
ד׳כה תאמר לבית יעקב כו' אמרו ז"ל התורה נמשלה למים ויין כי הנה מצינו ב' ענינים בתורה מצות עשה ומצות ל"ת והב' ענינים אלו הם כמו למשל בעסקי הגוף לשמירתו יש ב' ענינים א' לשמור אותו שלא יאכל דבר המזיק לו ולא יעשה דבר המזיק לגוף והב' יש עניני רפואות שאם אכל או עשה דבר המזיק לו מתרפא ברפואות כן בעניני הנפש המצות ל"ת הם שמירה לנפש שלא יזיק לנפש ויקלקל אותה ומ"ע הם רפואות לנפש אם נתקלקלה כמ"ש חז"ל אם עשית חבילות עבירו' עשה חבילות של מצוה כנגדם נמצא שהם רפואות על שקלקלה בעוונות ומתקן בזה מה שפגם ויזדכך עי"ז וז"ש חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' ולכן ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה כיון ששומר את נפשו מקודם מלעבור על ל"ת א"צ למ"ע לרפואה ולהבין זה כי מצות ל"ת הם שמירה לנפש שלא יתן ח"ו כח ע"י עברו על מצות ל"ת להס"א והמ"ע הם אף אם עבר על ל"ת ונתן ת"ו כח אך ע"י עשיתו מצות ה' מכניעם ומורידם ולוקח מהם כוחם והנה ענין הל"ת הם מבחי' גבורה וצמצום שלא יעשה אותו דבר והמ"ע הם מבחי' חסד התפשטות ולכן כתיב ה' עוז לעמו יתן בחי' גבורה וכתיב תורת חסד על לשונה והנה אמרו ז"ל שעלה במחשבה לבראות במדה"ד לבד ואח"כ שיתף מדה"ר ולכאורה קשה הי' לברוא במדה"ר לבד רק כי אמרו ז"ל הלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מהרשעים כו' וליתן שכר טוב לצדיקים כו' כי זה תכלית בריאות עולם שיהי' בחי' מדת החסד משותף עם מדת גבורה שיהי' החסדים מתגברים שלפעמים צריך הצדיק להמשיך חסדים חזקים שיהי' מתגברים בחי' כי גבר עלינו חסדו וע"י שהחסדים מתגברין כל הדינים אתכפין כמ"ש בזוה"ק שערא דדיקנא קשישין אינון לאכפייא דינא וז"ש ששיתף מדה"ר למדה"ד שיהי' הרחמים בבחי' גבורות והחסדים בבחי' גבורות של מדה"ד ולכן שם הראשון מי"ג מדה"ר הוא אל לשון חוזק כי החסדים מתגברים ועי"ז נכנעים תחתינו כל שונאינו ע"י החסד הגדול של אבינו שבשמים עלינו מתגבר בגבורתו להכות כל שונאינו וזה ענין בחי' גבורה משותף וממוזג בחסד ולכן בשבת קודש אנו מוזגין לקידוש המים ביין להורות על הנ"ל ולכן שם אדנ"י ברבוע שענין רבוע מורה על ענין התפשטות האורות מהשם מכל אות לעצמו ועם האותיות אחרים וגי' השם הנ"ל ברבוע קכ"ו כמו גי' יין מזוג כי השם הנ"ל הוא רומז לבחי' מלכות מלך במשפט יעמוד ארץ ומשותף בהם החסדים והוא ענין מזיגת היין כנ"ל וכשתוסיף על קכ"ו מספר מים יהי' גי' גבורה זהו ענין התגברות החסדים בגבורה וזה הכח נתן ית"ש לצדיקים ע"י התוה"ק שיהי' יכולין למתק הדינים ולכוללם בחסדים ושיהי' הגבורות פועלין להחסדים להתגבר על כל שונאינו להכותם ע"י התורה שהוא בחי' יין ומים כנ"ל והנה נגד ב' אלו שבתורה אמרו ישראל על הר סיני נעשה ונשמע נעשה נגד מ"ע שנעשה מה שיצוה ונשמע מה שיצוה שלא נעשה ונשמע ויקבל ולכן נעשה גי' תכה הוא השם הרומז בס"ת של לראות מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך כי זה תפארת עוזו ית' כשעושה דין ברשעים ומכה את האומות ובאבוד רשעים רינה וזה ע"י שאנו שומרים מ"ע שהם מכניעים הס"א כנ"ל עי"ז מכה ית' האוה"ע ולכן נעשה גי' תכה שבמ"ע הכאתם והכנעתם וכן משיח בן דוד עה"כ גי' תכה שיכם בכח השם הנ"ל וזהו שרמז כאן תיכף בתי' כה תאמר לבית יעקב השם תכה שבא מענין מזיגות גבורות בחסדי' בחי' התורה מים ויין כנ"ל וז"ש מן השמים השמיעך את קולו כו' וכן כי מן השמים דברתי עמכם שמים בחי' אש ומים הב' בחי' הנ"ל שהם בהתגברות החסדים בחי' שם הראשון מי"ג מדה"ר אל כנ"ל ובבחי' זו נקרא ית"ש אל קנא ונוקם שנוקם ומקנא באוה"ע ע"י שם אל זוקף כפופים והחסדים כמ"ש ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו כנ"ל והנה כתבנו בדרוש שבועות על המדרש מ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם כי אנו רואין בצורת פני האדם צורת יו"י ב' עינים הם ב' יודי"ן והחוטם דמות ו' בנתים וזהו צורת אלף יו"ד למטה ויו"ד למעלה וא"ו באמצע מתחת הפנים הנ"ל הדרת פנים זקן הזקן הוא דוגמת קמץ נמצא אף בנקודת קמץ מרומזת בפני האדם וזה נשתלשל מעולמות עליונים נוראים ענין בצלם אלקים עשה את האדם והראה ית"ש עצמו לישראל באורות עליונים אלו שצורה הנ"ל רומזת עלי' נמצא הי' בחי' ב' פנים באלו האותיות ז"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם וזהו רמז בר"ת אנכי ה' אלקיך שהר"ת ב' אלפי"ן ויו"ד בנתים רומז ליו"ד דברות שדיבר ה' בהיות פנים בפנים בחי' ב' אלפי"ן אלו ורמז בר"ת הנ"ל אי"א הוא ר"ת משמות "אהי' "הוי' "אדני שעשה יחוד בין הצירופי שמות הנ"ל ונמתק הכל בחסדים כנ"ל בחי' מזיגת יין במים שנמתקו הגבורות של בחי' שם אדני בהשמות הנ"ל וז"ש ועושה חסד לאלפים שכשהי' פנים בפנים בחי' ב' אלפי"ן כנ"ל הי' הכל ממוזג בחסד וז"ש חסד לאלפים לשון אלפי"ן גם אלפים גי' יין ומים עה"כ כנ"ל שזהו ענין מיזוג הגבורות בחסדים ולכן מזיגה גי' אדני ע"ד הנ"ל.
4
ה׳ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שתכהנו לי בזה שתמלכוני עליכם ולכן ר"ת מתיבת אלו הוא מלכות וזהו עיקר קבלת התורה שנקבל עלינו מלכותו ית"ש ובזה שקבלנו נהי' אנו ממלכת כהנים וזה ענין השני כתרים שהי' לנו באמרינו נעשה ונשמע שהי' לנו שני עדים שקבלנו מלכותו ית"ש ולכן אח"כ במעשה העגל שפרקו עול מלכותו ית"ש נאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב שלא הי' להם הב' עדים הנ"ל ולכן עיקר הכל קבלת מלכותו ית"ש בכל לב ונפש:
5
ו׳אחת דיבר אלקים שתים זו שמענו כי מדיבור אנכי הבינו לא יהי' לך שכיון שית' אמר אנכי ה' אלקיך ולית אתר פנוי מני' ושמלוא כל הארץ כבודו והוא בגו כל עלמין ומסבב כו' איך אפשר שיהי' עוד שום דבר בעולם חוץ מאתו ח"ו וממילא שמענו ג"כ לא יהי' לך:
6
ז׳גם י"ל ע"ד שכתבנו במ"א ע"פ זה אחת דבר אלקים שיוכל להיות שלא שמענו מאתו ית' רק אות א' דאנכי ומזה השגנו כל היו"ד דברות ופירשנו בזה פנים בפנים דבר ה' עמכם שבפנים הוא צורת א' בנקודת קמץ כמ"ש לעיל ובמ"א באריכות והנה אל"ף במילוי גי' לא יהי' לך ולכן השגנו לא יהי' לך מאחת דיבר אלקים מאל"ף דאנכי שגי' לא יהי' לך והנה מה שזכינו לקבלת התורה הוא בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהם השרשים מהאילן הקדוש אומה הישראלית והי"ב שבטים היו י"ב ענפים מהאילן שיעקב הי' אז שורש האילן וממנו נתפשטו הענפים אלו הי"ב שבטים ועם שורש האילן יעקב הם י"ג ולכן אמרו שמע ישראל כו' ה' אחד גי' י"ג שנתאחדו עם שורש האילן והיו י"ג באחדות והי"ב שבטים הי' נגד י"ב צרופי הוי' שעה"א גי' ש"ס כמ"ש בפרשיות הקודמות באריכות שלכן קורין פרשיות אלו בתקופת טבת להמתיק גבורות אש ששולט אז שלא יהי' בבחי' הר"ת אלקים "שדי שהם גי' ת' נגד ת' שנה שנאמר עליהם כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם כו' רק שיהי' נמתק ויהי' אש ר"ת "אל "שדי גי' רצון ולכן הר"ת וס"ת מיוד דברות הם אך גי' הר"ת מאברהם יצחק יעקב וכתיב פנים בפנים דבר ה' עמכם ב"פ פנים גי' ש"ס מנין י"ב צרופי הוי' עה"א שנגדם הם הי"ב שבטים בזכותם ובזכות אבותינו דבר ה' עמנו פנים בפנים:
7
ח׳וי"ל עוד אחת דבר אלקים כו' ע"ד הנ"ל ששמעו אלף דאנכי בנקודת קמץ שהוא רקיע רחב וניקוד תחתי' דוגמת דד ונקב להשפיע וניקוד ורקיע נחשב י"ו ועם קמץ שגי' ר"ל וב' כוללים גי' רמ"ח מזה השגנו הרמ"ח מצות עשה צרוף לזה אל"ף במילוי וששה אותיות מאל"ף וקמץ הרי שס"ה והשגנו השס"ה ל"ת לשמרם:
8
ט׳[לקוטים]
וישמע יתרו כו' ויספר משה לחותנו כו' ברוך ה' כו'. להבין הא כבר הי' יודע כמו שפי' רש"י וישמע יתרו מה שמועה שמע כו' קי"ס ומלחמת עמלק רק הענין דהנה בהגדה של פסח אפי' כולנו חכמים כו' מצוה עלינו לספר כו' ולהבין זה שחכם א' מחויב לספר לחבירו יצמ"צ הכתוב בתורה מה שגם חבירו יודע וזיל קרי בי' רב הוא רק הענין שע"י הדיבור והסיפור שהצדיק מדבר מעורר בזה את השומעים לתשובה ודביקות גדול כי ההבל היוצא מפיו בקדושה מעורר נקודת יראת שמים שבלבם וזהו שמצינו כאן שאע"פ שיתרו ידע הכל מקודם עכ"ז הגם שהי' יודע ויספר משה לחותנו כו' ומצינו שאז אמר ברוך ה' כו' משא"כ מקודם הגם שכבר ידע כל הנפלאות לא נתלהב לבו להודות לה' עד ששמע מפי משה:
וישמע יתרו כו' ויספר משה לחותנו כו' ברוך ה' כו'. להבין הא כבר הי' יודע כמו שפי' רש"י וישמע יתרו מה שמועה שמע כו' קי"ס ומלחמת עמלק רק הענין דהנה בהגדה של פסח אפי' כולנו חכמים כו' מצוה עלינו לספר כו' ולהבין זה שחכם א' מחויב לספר לחבירו יצמ"צ הכתוב בתורה מה שגם חבירו יודע וזיל קרי בי' רב הוא רק הענין שע"י הדיבור והסיפור שהצדיק מדבר מעורר בזה את השומעים לתשובה ודביקות גדול כי ההבל היוצא מפיו בקדושה מעורר נקודת יראת שמים שבלבם וזהו שמצינו כאן שאע"פ שיתרו ידע הכל מקודם עכ"ז הגם שהי' יודע ויספר משה לחותנו כו' ומצינו שאז אמר ברוך ה' כו' משא"כ מקודם הגם שכבר ידע כל הנפלאות לא נתלהב לבו להודות לה' עד ששמע מפי משה:
9
י׳וקדשתם היום ומחר כי א"א לזכות לתורה רק ע"י פרישות מתאוה וקנאה ותחרות וכל מדות מגונות:
10