ערבי נחל, לך לך א׳Arvei Nachal, Lech Lecha 1
א׳ויאמר ה' אל אברם לך לך כו'. הדקדוקים מבוארים. וצריך להבין, דהנה, הנשמה בצאתה לבוא לזה העולם טהורה היא זכה וברורה, זולת שלבושי העולם הזה המלבישים אותה הם מעכירים אותה (וזה כדי שיהיה בחירה), והלבושים הם ג', זה גס ועכור מזה. בראשונה, התאוה והרהור של אביו בעת שהזריעו כאומרו (תהילים נא, ז) הן בעון חוללתי, ובמשיכת הטיפה מהמוח נמשך הנשמה ממקורה ומתלבשת וזה לבוש א'. לבוש ב', גס מזה הוא, בבוא הטפה לרחם ומתחלת להתגלם ולצמוח וליזון ממאכלי האשה ודמיה, וכ"ז לבוש לנשמה והוא גס מהראשון כאומרו (תהילים נא, ז) ובחטא יחמתני אמי. וקרא לראשון עון ולשני חטא אף שהשני גס יותר הוא ע"ד (ישעיהו ה, יח) מושכי העון בחבלי השוא וכעבותות העגלה חטאה. לבוש הג' הוא, כשהאדם בא לזה העולם והיצר הרע מתלבש בו והגוף של אדם מתגדל יום יום ומתרבה בו הארציות והגשמיות הרבה מאד, וזהו לבוש גס ועב יותר הרבה והרבה מהראשונים.
1
ב׳נמצא ג' לבושים אלה היינו, מאביו ומאמו, ומעצמו, וכל אחד גס מחבירו, ואלו הלבושים מבטלים אותה מעבודתה ורצונה הישר והטוב להטות איש לבחירה, ורצונו של הש"י שיבחר האדם בטוב ויתפשט הג' מיני לבושים הללו עד שתהא מחשבתו זכה. והוא ענין התפשטות הגשמיות, וזה צריך להיות כסדרן בתחלה יחליש ויפשיט לבוש וארציות של עצמו וישבר תאוותיו שהורגל בהן מצד עצמו, ואח"כ יפשיט מעצמו גם מה שבא לו מאמו, ואח"כ גם מה שבא לו מאביו, ואז הוי התפשטות הגשמיות גמורה ועובד את ה' למעלה מהטבע כרצון הנשמה בלי מונע. משא"כ מי שהוא עדיין לבוש בא' מאלו ג' לבושות אזי אף שעובד את הש"י אין עבודתו אלא תוך הטבע, וכבר כתבנו במ"א כי העובד את ה' בטבע גם הש"י מתנהג עמו כך אף שמיטיב לו הוא הכל מצד הטבע ואין יכול צדיק כזה לגרום שינוי טבע, אבל מי שעובד להש"י למעלה מהטבע גם הש"י מתנהג עמו כך ולצדיק כזה טבעי עולם משתנים כענין אומר לשמש דום וכדומה.
2
ג׳וזה מאמר הקב"ה לאברהם רומז אל הנשמה כמ"ש בזהר הקדוש (זהר ח"א קל"ה.), וגם הפשוטו אל אברהם אבינו ע"ה אמר כך לך לך ר"ל שילך לעצמו היינו דרכי נשמתו שהוא עיקר האדם שתתפשט מג' אלה ותלך מהם, ויהיה כסדר הזה, תחלה תתפשט מארצך היינו מארציות של עצמך, ואח"כ ממולדתך היינו מלבוש שמצד האם, ואח"כ מבית אביך אל הארץ אשר אראך הוא ארץ החיים. וירצה, שג' ארציות אלה לא יהיו לו ויתפשט מהם אל הארציות, אשר אראך, ר"ל שאפילו הארציות יהיה דק מהדק וכענין שאמרו בזוהר (זהר ח"ג רל"ט:) דחבריא ניזונין ממזונא דאורייתא. וע"ז ארז"ל (ראש השנה ט"ז:) כאן אי אתה זוכה לבנים, ר"ל שלפי טבע ומזל של אברהם אבינו ע"ה היה שלא יוליד והוצרך שינוי טבע לשיוליד, לכן אמר לו כאן אי אתה זוכה לבנים, ר"ל כל זמן שאתה מלובש בהן או אפילו בא' מהלבושים אלו נקרא העבודה בטבע ואי אפשר שיומשך לך שינוי טבע. ועוד שאודיע טבעך בעולם, דקשה אטו איכפת ליה לאברהם אבינו שיהיה לו שם, ותו מאי טבעך. ועם האמור יובן, כי לעיל בפרשת בראשית בפסוק הראשון כתבנו ביאור דברי דוד המלך ע"ה (שמ"ב ו', כב) ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני כו', והעולה משם שהאדם אינו רשאי להראות כל מדריגתו בפני בני אדם ע"ש.
3
ד׳והנה, כל עבודת ה' אשר מצד הטבע איש את רעהו ילמדו ולאחיו יאמר חזק שזהו דבר שיוכל האדם להשכיל לרעהו, אבל עבודת ה' אשר למעלה מהטבע זהו רוח הקודש וזה לא יושכל איש מאת רעהו כי אם מעצמו בהופיע עליו רוח ממרום. והנה אברהם אבינו ע"ה היה משתוקק כל ימיו להחזיר בני אדם לעבודת הש"י והיה מגייר אנשים כענין שאה"כ (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן והיה מוכיח ומלמד לאנשים כל ימיו עבודת ה', ולזה היה תשוקתו לעולם, ואפילו הכי לא היה יכול למלאות כל תשוקתו כל זמן שהיה עבודתו עדיין בטבע שאז היה צריך להסתיר מדריגתו ולא היה יכול להשכיל וללמד לאנשים כל אשר בלבבו, ולזה אמר לו עתה שכשתהיה עבודתך למעלה מהטבע שאודיע טבעך בעולם, ר"ל שכל עבודה שבטבעו יוכל להודיע ולהשכיל לכל באי עולם, ואם העבודה אשר למעלה מהטבע יסתיר הרי בלאו הכי דבר זה אי אפשר ללמד וכאומר והבן היטב.
4
ה׳ואעשך לגוי גדול ואברכך כו'. אחז"ל זהו שאומרים אלהי אברהם כו'. יובן ג"כ עם האמור, והוא, כי להיות ידוע שאין הקב"ה מייחד שמו על החי משום אל תאמין בעצמך. וכל זה בהיותו עדיין מלובש אפילו מעט תוך א' מג' לבושים הללו אז יוכל להיות פעם שיגבור עליו לבוש ההוא, אבל בהיותו מופשט כבר אז אין חשש ויוכל הקב"ה ליחד שמו עליו עודנו בחיים חיותו. ואמר עוד שלא די שיזכה בעצמו למדריגה זו, אלא שעי"ז ימשוך גם לבנו רוח טהרה וקדושה עד שיהיה בנו ג"כ במדריגה זו שלא יהיה מלובש כלל בגשמיות וכן בן בנו. ואמר והיה ברכה ואחז"ל יכול יהיו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה ברכה, ר"ל שאין אומרים הברכה רק עליך.
5
ו׳ואפשר לומר להבין זאת עם האמור כי מברכין מגן אברהם לפי שהוא היה הראשון שהתחיל להתקרב לה' מתוך עובדי עבודת כוכבים ופסילים והיה צריך סיוע ברוחניות וגשמיות, אף דפירש"י בפרשת נח דאברהם אבינו לא היה צריך סעד מ"מ היינו אח"כ אבל מתחלה מסתברא שודאי הקב"ה עזרו הרבה לכן מברכין אנו ע"ז להשם יתברך, אבל יצחק ויעקב שכבר הומשך עליהם רוח טהרה וקדושה לכן בך חותמין והבן.
6