ערבי נחל, וישלח ג׳Arvei Nachal, Vayishlach 3
א׳תקסב
1
ב׳מי לך כל המחנה כו'. עיין מה שדקדקנו לעיל איך היה עשו שונא בצע עד שאמר יש לי רב גם יהי לך אשר לך מיותר. ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקתת מנחתי כו' קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח. יש לתמוה, מה הבקשה וההפצרה הזו שהפציר בו ליקח וכי אוהב יעקב לעשו, הלא כל המנחה לא היה רק מחמת יראה ומאחר שכבר נשקו לא ירא עוד. גם יש לתמוה באומרו כפל דברים ולקחת מנחתי ואח"כ עוד קח נא כו', גם דתיבת ולקחת היא לשון עתיד. גם יש לדקדק דבתחלה גבי ולקחת אמר סתם מנחתי ולא אמר אשר הבאת לך ואח"כ גבי קח נא יהיב סימנא אשר הבאת לך. גם יש לדקדק באומרו כי חנני אלהים, הוה ליה למימר חנני ה' מדת הרחמים. ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, יש לדקדק מה כוונתו בזה ויאמר אדוני יודע כו' עד אשר אבא אל אדוני שעירה, יש לדקדק לאיזה צורך השטה בו הא לא היה רצונו כלל ללכת לשעיר, ורז"ל אמרו שהאריך לו הדרך. ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן כו'. קשה הא מעיקרא אמר בעצמו כי חפץ למצוא חן בעיניו, ועמ"ש מקודם.
2
ג׳וליישב כל הדקדוקים נראה לי בדרך הלציי קצת ואעפ"כ הוא קרוב לשמוע. דהנה יעקב ועשו עשו חלוקה, ולקח יעקב עולם הבא כולו, ועשו כל עולם הזה. ולפ"ז לכאורה יפלא, איך נכנס יעקב בגבול עשו ולקח גם מעולם הזה ויפרץ האיש לרוב ויהי לו צאן ובקר ועבדים וכל העושר ההוא. אולם התירוץ הוא, דאדרבה, בשביל שלקח עולם הבא ומעולם הזה לא לקח כלום מוכרח שיתעשר מאד כי העשיר אין לו עולם הזה כלל כי באמת היא הדאגה הגדולה מכל הדאגות כי תמיד דואג על מסים וארנוניות שלוקחים ממנו היום מעט ומחר מעט ועל כל לקיחה ולקיחה יש לו צער מיוחד על איבוד דמיו, משא"כ העני כל עוד שיש לו לחם ומים אין טועם טעם דאגה ונהנה מעולם הזה. לכן אחרי אשר יעקב בחר לחלקו עולם הבא הוצרך להתעשר וכמ"ש בחובת הלבבות (שער הכניעה פ"ד) גדול נסיון העושר מנסיון העוני, כי העושר הוא נסיון גדול יתיחס למדת הדין ולא למדת הרחמים.
3
ד׳והנה עשו היה שונא ליעקב על כי לקח ברכתו, וכאשר שמע אח"כ כי פרץ יעקב חוץ מגדר הטבע רצה ליקח מאתו כל העושר ההוא באומרו כי שלו הוא מצד הברכות, לכן שלח לו יעקב מתחלה ויהי לי שור וחמור כו' לומר שאין זאת מצד הברכות כמ"ש רש"י ז"ל ואין לעשו חלק בהן, אכן עשו החזיק בסברתו לומר כולו שלו ולכן הוקטן בעיניו המנחה הזאת עם שהיה מנחה גדולה מ"מ הוקטן זאת בעיניו מאחר שהכל שלו, ולכן כאשר השיב לו יעקב ששלח לו מנחה זו למצוא חן השיב לו יש לי רב אחי, ר"ל מה מקום מציאות חן יש ע"י מנחה זו המעוטה הלא יש לי רב אצלך שהכל שלי, כי יהי לך אשר לך, ר"ל מה שבחרת לעצמך דהיינו עולם הבא מה לך לעולם הזה.
4
ה׳וע"ז תירץ לו יעקב את התירוץ הנ"ל דאדרבה להעדר עולם הזה מוכרח להיות עשיר להיות כל ימיו בדאגה ובצער על שיקח מאתו עשו בכל יום מעט מעט ויהיה בכל לקיחה צער חדש, משא"כ כשיקח מאתו הכל בפעם אחד יהיה נשאר עני ויהיה נהנה מעולם הזה והרי כבר בחר לחלקו רק עולם הבא. ולז"א אל נא תאמר כן ליקח הכל אלא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי, ולקחת לשון עתיד, ר"ל הנח העשירות לפני כדי שיהיה לך גם לעתיד מה ליקח מעט מעט ויהיה בכל לקיחה צער חדש ולא יהיה לי הנאה מעולם הזה לעולם, ולעת עתה קח נא את ברכתי אשר הבאת לך לבד וכל העושר יהיה בידי כדי שתמיד אתה תקח מעט מעט. ואמר כי חנני אלהים, ר"ל טעות הוא אצלך שאתה סובר שהעושר יתיחס למדת הרחמים, אדרבה, מדת הדין הוא והוא העדר עולם הזה, לכן מוכרחני להיות עושר, ויפצר בו בדברים אלו ויקח המנחה והוטב בעיניו שישאר העשירות לפני יעקב ויעמול לעולם בשביל עשו שיקח ממנו מעט מעט בכל יום ויום מדוד והבא. ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, ר"ל בשלמא אם נדור יחד במדינה אחת שפיר דברת שאקח ממך מעט מעט, מה שאין כן כיון שאני דר בשעיר ואתה תדור בארץ מגורי אביך אי אפשר זאת לכן נלך בשוה ולך עמי לשעיר. ויאמר אליו אדוני יודע כו' אישתמוטי הוא דקא משתמיט והבטיחו שיבוא לשעיר רק משתמיט שאי אפשר לילך עמו בשוה.
5
ו׳ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם, כי ירא עשו פן משקר בו ולא ילך כלל לשעיר ורצה להעמיד אצלו שומרים מאנשיו שלא יניחוהו לילך לארץ אביו, וכראות יעקב כי לא יכול להשמט מפניו ושנתן עשו את עינו לקחת מאתו דוקא את הכל וכאשר בראשונה ע"י אליפז, הוצרך להשיב לו למה זה אמצא חן בעיני אדוני. ירצה, תמיהני עליך על גודל הנשיאות חן הזה אשר אני רואה כי נתת לבך ליקח הכל מאתי ולא ישאר בידי מכל העשירות מאומה כדי שאהנה מעולם הזה ולא אהיה בדאגה לעולם, תמיהני למה אמצא חן גדול כזה בעיניך, וזהו אמרו למה זה אמצא 'זה' דייקא, ר"ל שאמרתי לך תחלה למצוא חן בעיני אדוני היינו על לקיחת המנחה לבד אבל נשיאות חן זה שתקח מאתי את הכל איני חפץ בו, כי למה אמצא כ"כ חן בעיניך וכאומר לו כן וישב ביום ההוא כו' נתיאש מעושרו של יעקב נסע לדרכו סכותה כו' וק"ל. חסלת פרשת וישלח ת"ל
6