אבקת רוכל ט׳Avkat Rokhel 9
א׳מה יעשה בתרומ' בזמן הזה
1
ב׳(מהרב כמוהר"ר משה מטראני זלה"ה)
2
ג׳בכל השנים היה קשה בעיני כשהייתי מפריש תרומה ותרומת מעשר מן היין להשליכו אחר החביות כי יש זלזול בקדושת התרומה אע"פ שהיא טמאה ובמתני' דסוף תמורה תנן את שדרכו ליקבר יקבר דהיינו משקין של תרומה טמאה דאין ראויין לשרפה דנקברין וזאת השפיכה שאנחנו שופכין אינה קבורה והקבור' אפרה אסור והיא גניזה לבכור ולכתבי הקודש הבלואים ושנפסלו ועכ"ז לא נפסדה כל קדושתם וכמו כן התרומה הטמאה לא נפסדה כל קדושתה בהיותה טמאה. ועל זה נתתי אל לבי לדרוש ולחקור אם ימצא איזה תיקון או איזה הנאה בתרומת היין כיון שאין נוהגים בה קבורה כמצותה בשפוך אותה על פני הארץ ולדרוס עליה וראיתי הא דתנייא סוף פ"ק דפסחים וסוף מס' קמא חבית יין של תרומה שנטמאה בית שמאי אומרי' תשפך חבל לשו' חבילה כלומר ולא לזילוף דילמא אתי למישתי וב"ה אומרים תעשה זילוף אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי אני אכריע כו' ואמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת וכתבו התוס' אע"ג דתרומה טמאה בשרפה כדמתני' סוף תמורה הראוי לשריפה שריפה והראוי לקבורה קבורה ה"ה בכי האי גוונא הואיל וראוי לזילוף ע"כ ולא פליגא המתני' דתרומה טמאה דתנן נמי התם במתני' בסוף תמורה ואלו הן הנשרפין חמץ כו' תרומה טמאה והערלה כו' והדר תנן מדליקין בפת ובשמן של תרומה ופירש דמשום דכלל תרומה טמאה עם חמץ וערלה דאיסור הנאה נינהו כי היכי דלא תטעי שגם תרומה טמאה אסורה בהנאה הדר תנא ומדליקין בפת כו' משמע דאע"ג דתנן דנשרפין דאם יש דרך אחרת לשורפן ויהיה נהנה בהן כגון השקת פת והדלקת שמן סגי וה"ה לנקברין דהיינו כשאין יכול ליהנות בהן אבל אם יכול ליהנות בהן דזילוף יהנה כבית הלל ולא חיישי לתקלא דהכי הלכתא דהא אקשו מינייהו התוס' פ"ק דשבת אהא דאמרינן אלא גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן ומשהי לה לזורעה ואתי לידי תקלה וכתבו התוס' והא דהכא חיישינן לתקלה ובסוף פ"ק דפסחים אמר בית הלל תעשה זילוף איכא למימר דהכא מודה בית הלל דפעמים דצריך לשהות שנה שלימה עד שעת זריעה וכן סוף מסכת קמא משמע דאע"ג דמתני' סתמא סוף פ"ק דתמורה דנקברין אפ"ה אי אפשר בתקנתא דזילוף כבית הלל עבדינן לה ולאו דוקא כהן אלא אפי' ישראל יכיל ליהנות בתרומה טמאה כשקנאה מכהן בזול וכדאיתא פרק כל שעה אבא שאול גבל של בית רבי הוה והיה מחמין אלו חמין על תרומה טמאה ללוש בהם עיסה בטהרה ופי' רש"י ז"ל שהיו לוקחים אותה מהכהנים בזול ע"כ ואע"ג שכתבו התוס' בשם רבינו תם דלכהנים של בית רבי היו עושים דלישראל לא שרייא אלא הנאה שאינה של כילוי כדאי הוא רש"י לסמוך עליו בשעת הדחק ובמסכת תרומה על ההיא דיין של תרומה על ההא דיין של תרומה שנתגלה ישפך כתב הרב רבינו שמשון ואף לזילוף לא חזי משום סכנה משמ' דבתרומה טמאה דחזייא לזילוף עבדינן בה זילוף וא"כ הכהנים יכולים ליהנות ביין של תרומה טמאה לזילוף אפי' לפי דעת רבינו תם וישראל נמי לדעת רש"י ז"ל שיקנה אותה בזול מן הכהנים וליכא כלל משום תקלה לבית כלל כדאמרן וכ"ש השתא דהוי דרבנן וכ"ש בזמן הזה דאין הכהני' רגילים לאכול בתרומה דכולא טמאה וכל שכן לישראל דלא חזייא ליה כלל לא טהורה ולא טמאה אלא טמאה ברשות דליכא תקלה דכ"ע פרשינן מינה כחמץ של הקדש דפרשי' אינשי מיניה ואע"פ שאין אנחנו רגילים בזילו' דערבה כל שמחה בהיותנו בגלות אפי"ה לכבוד שבתות וי"ט אחר כיבוד הבית בערב ימצאו בעלי תעשה שיקנו אותה מן הכהני' בזול לזלף הבית לריח טוב לכבוד שבתות וי"ט נאם משה בר יוסף מטראני
3
