אבות דרבי נתן נוסח ב ב׳Avot DeRabbi Natan, Recension B 2
א׳מנין שעשה איוב סייג לדבריו שנאמר איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע (איוב א' א') וכן היה איוב אומר הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. וכן הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (שם ל"א א') ומה אם בתולה (שהיא מותרת) [שאדם מותר] להשיאה לו ולבנו ולבן בנו ולבן אחותו והיא מותרת להנשא לכל אדם שתחפוץ לא הייתי מסתכל בה ק"ו על אשת איש. ר' יהודה בן בתירא אומר דורש היה איוב בינו ובין עצמו ומה חלק אלוה ממעל [ונחלת שדי ממרומים] אילו היה ראוי לאדה"ר להנתן לו עשרה נשים היה נותנו לו ולא היה ראוי להנתן לו אלא אשה אחת בלבד אף אני די אשתי די חלקי:
1
ב׳ד"א ברית כרתי לעיני מה אם בתולה שהיא מותרת להנשא לכל מי שתרצה אילו נמצאתי מסתכל בה כאילו נמצאתי מסתכל באשת איש:
2
ג׳ומנין שעשה משה סייג לדבריו (שעשה) שאמר לו המקום לך אל העם וקדשתם היום ומחר (שמות י"ט י') הרי ב' ימים היה משה רבינו נושא ונותן בינו לבין עצמו ואומר שמא תלך אשה ותפלוט ש"ז ותבא ותעמד לפני הר סיני ונמצאו (עם) ישראל מקבלין את התורה בטומאה מה עשה הוסיף יום אחד שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שם ט"ו). ומנין שהודה לו המקום שנאמר והיו נכונים ליום השלישי (שם י"א):
3
ד׳(דן דין) [דין דן] משה ופרש מן האשה אמר מה אם ישראל שאינן כלי מיוחד ואינו מדבר עמהם אלא לשעה אמר הקב"ה להפרישן מן האשה אני שאני כלי מיוחד ומדבר עמי בכל עת ואיני יודע אימתי הוא מדבר עמי אינו דין שאפרוש מן האשה. מנין שהודה לו המקום שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם (דברים ה' כ"ז) אף משה היה עמהם בהיתר ת"ל ואתה פה עמוד עמדי (שם כ"ח) אמור מעתה ישראל חזרו להן בהיתירן ומשה עמד באיסורו:
4
ה׳דין דן משה ושבר את הלוחות אמר לא נתנו הלוחות לישראל אלא לעשות את התורה ועכשיו דין הוא שאשברם. (משלי מלה"ד) [משלו למה"ד] למלך שאמר לשלוחו לך וקדש לי אשה פלונית הלך ומצאה עם אחד. והיה אותו השליח פקח אמר אם אני נותן לה השטר נמצאתי מחייבה מיתה מה עשה אחז בשטרו וקרעו. כך אמר משה (לישראל) אם אני נותן את הלוחות לישראל נמצאתי מחייבם כלייה שנאמר זובח לאלהים יחרם (שמות כ"ב י"ט) מה עשה תפש בשני הלוחות ושברן [שנאמר ואתפוש בשני הלוחות וגו' (דברים ט' י"ז) ומנין שהודה לו המקום] שנאמר בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך [וגו'] (שם י' א') הוא שהודה לו על שבורן:
5
ו׳(הקב"ה דן דין) [דין דן] משח ופרש מאהל מועד אמר מה אם הר סיני שלא היתה קדושתו אלא קדושת שעה לא הייתי עולה (לתוכו) עד שאקרא אהל מועד שקדושתו קדושת עולם אינו דין שלא אכנס [לתוכו] עד שאקרא מנין שהודה לו המקום שנאמר ויקרא אל משה (ויקרא א' א'):
6