בית אלהים, שער היסודות נ״חBeit Elohim, Shaar HaYesodot 58
א׳היות התחייה בא"י ולא בח"ל, יתבאר גם כן מראיות שח"ק, שכל, חוש, קבלה, אם מן הקבלה ת"ן כ"ח תורה נביאים כתובים חכמים. אם מן התורה ראיות שהביאו חכמים לתחייה מן התורה, מי שהביא ממה שכתוב ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, יתבאר שבמקום שנוהג בו תרומה והוא א"י יהיה תחיית המתים, ומי שהביא מלתת להם את ארץ כנען, תחייתם היא בה שהיא נתונה לה, ומי שהביא מן וקם העם הזה וזנה, הרי היו בא"י, ומי שהביא מאשר נשבע לאבותיכם לתת להם, והרי הם בארץ הנתונה להם וכתיב על הארץ, כי בה תהיה תחייתם. ואם מן הנביאים, ממה שהביאו מיחיו מתיך והם מתי א"י המתיחסים לו ית' כי היא ארץ אשר עיני ה' בה. מן הכתובים, מי שהביא מדובב שפתי ישנים שנעות ומתנודדות שפתי ישני אדמת עפר מכלל שיחיו, והם בא"י דכתיב הולך לדודי ואינו נקרא דוד אלא בא"י, שהיא חלקו ונחלתו וישראל הם חלקו ונחלתו. ואם מדברי חכמים מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש, בא"י והוא אדם הראשון. וק"ו מן היוצר של מים ומכלי זכוכית וכו', וממה שאמרו בסוף כתובות צדיקים שבח"ל אינם חיים אלא ע"י גלגול מחילות שנעשים להם בקרקע ועומדים על רגליהם והולכים במחילות עד ארץ ישראל ושם מבצבצים ויוצאים.
1
ב׳וטעם היות התחייה בא"י ולא בח"ל, מצד השכל, כי בזמן התחייה יהיה בטל קושי יצר הרע כמדריגת קושי האבן מן הבשר, כמו שאמר הנביא בענין התחייה והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, עכ"פ ישאר איזה חלק מן היצר הרע, כדמות אה"ר קודם שחטא ואכל מן העץ אשר צוה לבלתי אכול ממנו, שאל"כ לא נשאר מקום שיהיה לו שכר על עשותו הטוב והישר בעיני אלהים ואדם, כי יהיה כאחד מן המלאכים אם יהיה בלי יצר כלל, ולהיות האדם בזמן התחייה על מזג זה צריך שלא תחזור הנשמה לגוף כי אם בא"י, והעצמות שבח"ל אחר קרימת הבשר והעור יתגלגלו על ידי מחילות עד א"י ושם תשוב הנשמה אל גופה כדי שלא תטמא ותדבק בה שום סיג מטינוף וטומאת ח"ל מהשרים החיצונים השולטים בה, כי החזרת הנשמה לגוף היא כמו שעת הלידה, וכמו שיש הפרש בגרים כי הנולדים ונוצרים בקדושה קדושה מיתוספת עליהם לענין הדין יותר מן הנולדים שלא בקדושה, כן בתחייה אם היו חיים בח"ל היו נחשבים כאילו נולדו שלא בקדושה, והחיים בארץ ישראל קדושה יתירה מיתוספת בהם, דמיון מה שאמרו חז"ל (כתובות ק"י) הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה:
2
ג׳ולסבה זו נוצר אדם הראשון עפר מן האדמה שנאמר עליה מזבח אדמה והיא במקדש המקודש, כדי שיהיה חומרו נכון ומזומן למצות השם כמו שהיה קודם אוכלו מעץ הדעת טוב ורע, וכן נפח האל ית' בו נשמת חיים במקום ההוא אשר שכינתו שורה שם לעולם ולא זזה מכותל מערבית, ומקודם היה המקום ההוא מוכן לכך, וענין נפיחת בו רוח החיים כעין תחייה על גוף שלם מכל וכל לא חסר לו אלא נשמה אחר שיצרו, והוא כענין שריית שכינה על הנביאים שאינה שורה אלא בא"י, אשר אלהותו יתב' נרשם בה יותר מבמקומות אחרים והוא דורש אותה תמיד ועיניו בה מראשית השנה שנברא העולם ויצר אדם ונפח בו נשמה, עד אחרית שנת התחייה אשר יפח מרוחו הקדום להחיות מתי עפר בא"י, והבאים על ידי גלגול מחילות, וכמו שאמר הכתוב בענין התחייה של מתי יחזקאל מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים וגו', אלו הד' רוחות הם רוחות א"י כי לא הוזכרו ד' רוחות בתורה כי אם על א"י, נאמר לאברהם בהיותו בא"י שא נא עיניך וגו' צפונה ונגבה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו' והיא א"י, והזכיר עליה ארבע רוחות, וביעקב נאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה שקיפל תחתיו כל א"י לך אתננה וגו' ופרצת ימה וקדמה וגו', והם ד' רוחות א"י שיפרוץ מהם לכל העולם, וכן בתחומי א"י הוזכרו ד' רוחות, והיה לכם פאת נגב, והיו תוצאותיו הימה, זה יהיה לכם גבול צפון, והתאויתם לכם לגבול קדמה, וכן במגרשי ערי הלוים כתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה ואת פאת נגב ואת פאת ים ואת פאת צפון, ובמשה כתיב עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כל א"י הסובבים אותו ד' רוחות אלו, וכן כתוב ים ודרום ירשה, ואם כן כשאמר הכתוב מד' רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלו הם ד' רוחות א"י, כי הנשמות תרדנה שם בא"י ומד' רוחותיו תפחנה כל א' בגופה להחיותה, וכאילו הגשמות אינן יוצאות ממצרי א"י אלא שתאצלנה משם הרוח בגופות ע"י הפחה מבלי הפסק מא"י, וזה היה בתחייה ההיא לצורך שעה אבל התחייה העתידה לא תהיה אלא בא"י, כי לא תצאנה הנשמות הקדושות ערומות מבלי גוף אל חו"ל:
3
ד׳וראיה מצד החוש, יצירת גופו של אדם הראשון שלם, כמו שכתוב וייצר ה' אלהים את האדם, ואח"כ נפח בו נשמה כעין תחייה בא"י מקום מזבח אדמה, ועקידת יצחק במקום ההוא כפי הקבלה שהיה כעין החיים בשעת העקידה, ובן הצרפית ובן השונמית בא"י, והאיש אשר נגע בעצמות אלישע ויחי וילך על רגליו, ותחיית מתי יחזקאל היתה צורך שעה וכמו שכתבנו למעלה:
4