בית יעקב על התורה, בראשית י״בBeit Yaakov on Torah, Bereshit 12
א׳בראשית ברא אלהים. בראשית היינו שהתחלת בריאת עולם הוא בעת שהתחילו דברי תורה. והוא רק מן המילוי שהתחיל חושך העולם להתמלאות עם אור, כי עיקר התחלת הבריאה הוא האור. וזה דאיתא בזוה"ק (בא לט:) אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם דשירותא דסיהרא הוה, סיהרא היינו להאיר במקום חשך. כי תחלה היה קדושת אבות ולהם היה אור, אבל העולם לא ידעו מקדושתם כלל, ולהעולם היה חושך כי לא הרגישו כלל מקדושת האבות שהיו קדושים מאד, ושירותא דסיהרא היינו, שיאיר אור במקום חשך, כמו בדור המדבר שהשי"ת היה עמהם ועליהם נרשם כל החטאים לעין האדם, כי המשא ומתן שלהם עם הש"י היה כמו בצבאי מעלה. ולכן מקשה לא היה צריך להתחיל התורה אלא מעת שהתחילו הדברי תורה. ומתרץ במדרש רבה (בראשית פ"א) משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהילים קי״א:ו׳) שהשי"ת כתב זאת למען שיהיה לישראל שייכות גם לקדושת אבות, כי אף שישראל עלה במחשבה, מכל מקום מצדם אין להם שייכות רק בזה שיש להם עבודה כי שם יש להם הדעה, אבל במה שלמעלה מעבודה, היינו לקדושת אבות, אין להם שייכות מצדם. לכן הכניס השי"ת זאת לדברי תורה, שע"י עבודה יהיה לישראל שייכות גם בקדושת אבותנבכמו שביאר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה דרש בר קפרא: וכוונת השי"ת היה במתן תורה שאדם בבחירתו יקבל על עצמו כל מיני סבלנות כדי להגיע לאור של דברי תורה, ואם האדם מברר עצמו בבחירתו עד מקום שידו מגעת כפי כחו, אז מגיע האדם לקדושות גדולות עד שמגיע לקדושת אבות.:
1