בית יעקב על התורה, בראשית מ׳Beit Yaakov on Torah, Bereshit 40
א׳ויאמר אלהים נעשה אדם. איתא בתיקונים (תיקון סט דף קטז:) ובהאר"י הקדוש ז"ל (לקוטי תורה פ' תשא ד"ה ועתה הורד עדייך) שאמר הקב"ה לכל הברואים, שטוב להם שיהיה אדם, שהוא כלול מכל הברואים ויכלול אותם יחד. והיינו, כי ע"י האדם יכולים להשפיע אחד לחבירו. כי קודם בריאת האדם היו יראים להשפיע אחד לחבירו, כי המשפיע היה ירא פן יסייע בזה ידי עוברי עבירה. וכשנברא האדם, שהוא יכול להתפלל להשי"ת בעד כל הברואים ולתקנם אם יעשו ח"ו ההיפך, לכן התחילו הברואים להשפיע אחד לחבירו. כי בהאדם כתיב (בראשית ב׳:ז׳) ויהי האדם לנפש חיה, ומתרגמינן, והות באדם לרוח ממללא, והיינו כח הדיבור, אבל לא נקרא הדבור הפטפוט החיצוני, רק עיקר כח הדבור הוא מה שמשפיע אחד לחבירו מכחו ומטובתו ומתחבר אחד עם חבירוקכגמבואר העניין לקמן פרשה זו אות נד ובהערה קנח שם.. כי כל בריאה יש לה ד"ת מיוחדים כדכתיב (איוב לד) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו. ואיתא ע"ז (במס' עירובין דף ק.) אלמלי לא נתנה התורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה וכו', ורק שקודם בריאת האדם לא היו יכולים להשפיע אחד לחבירו מהטעם שאמרנו למעלה. אבל אחר שנברא האדם עם כח הדיבור, אז פעל בזה ההתחברות בין הברואים שהוא ההשפעה מאחד לחבירוקכדהרחבת הדברים בבית יעקב ויקרא פרשת צו אות ט ד"ה והנה עיי"ש, ועיין עוד שם אות יא שמבאר: כמו שבבריאת עולם כשאמר השי"ת נעשה אדם לא היה זה מאמר חדש, כי בכלל היה נמצא האדם אף קודם זה המאמר וכו'. אכן שכל הברואים היו נבדלין בפני עצמן, ולא היה ביניהם שום חיבור, רק אחר שאמר הקב"ה המאמר נעשה אדם, נתפעל עי"ז חיבור והתכללות בין כל הברואים. וכדאיתא (חולין ס:) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ במעלי שבתא, מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדה"ר ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו. היינו שתחלה לא רצו הברואים להתחבר ולהתכלל זה בזה, הגדול לא רצה להזריח מכחו בהקטן, והקטן לא היה בכחו להעלות את עצמו, עד שנברא צורת אדם בעולם, אז נעשה חיבור בין כל הברואים, כי האדם יכול להעלות אף את הקטן לרום המעלות. שאחר שהשתתפו כל הברואים ונתנו מכחם בהצורת אדם, לזה יש לו התכללות והכח והחיבור מכל הברואים וכו'. עיי"ש המשך הדברים. ועיין לקמן פרשה זו אות מא הערה קכה מה שהבאנו לשון האר"י הקדוש. עיין לקמן פ' וישלח אות יב.:
1
