בית יעקב על התורה, בראשית מ״אBeit Yaakov on Torah, Bereshit 41
א׳ויאמר אלהים נעשה אדם. הלבוש מהאדם הוא החלון שדרך שם רואין את הש"י כל אחד כפי שורש נפשו. וכן מצינו בהנביאים, שהיו רואין את הש"י בלבושים ובמקומות משונים זה מזה, ובאמת כתיב (ישעיהו ו׳:ג׳) מלא כל הארץ כבודו, רק החלון שהעמיד השי"ת אשר דרך שם יהיו רואין אותו מפורש, בזה היה ראית הנביא. וכשהיו ישראל בישובן בארצם ועושין רצונו של מקום היה החלון הזה בירושלים, וכשח"ו בהיפוך אזי הוא במקום אחר. וזהו נעשה אדם בצלמנו, הוא מצד השי"ת, שהוא נתן כח באדם וחלק לו כמה יהיה מכיר את השי"ת. וכדמותנו, הוא מצד האדם, היינו ע"י עבודה, שע"י עבודתו עבודת בוראו יתברך יכול להרחיב החלון, וכדאיתא בזוה"ק (פנחס רמא.) האי שפנינא חדא אנהירת לכולהו עלמין. וזהו המאמר נעשה אדם היה לכל הברואים, כי בשאר הברואים חוץ מהאדם, שאל השי"ת לכל בריאה בפרט אם ברצונה להיות נברא, וכדאיתא בגמ' (ר"ה יא.) לדעתן נבראו לצביונם נבראו. אבל בריאה אחת על חברתה לא שאל השי"ת, יען ששאר הברואים אין להם בחירה ואין יכולים לקלקל ולהפסיד, ובבריאתם יהיה להם ריוח, ובטח יסכימו כל הברואים להיות נבראים, כי זכין לאדם שלא בפניו. אבל על בריאת האדם, שאל השי"ת לכל הברואים, יען שהאדם יש לו בחירה, ובקלקולו יכול לקלקל גם את שאר הברואים, אבל הסכימו כל הברואים על בריאת האדם וכולם נתנו מכחם להצורת אדם, כדאיתא בתיקונים (תיקון סט דף קטז:) ובהאר"י הק' ז"ל (לקוטי תורה פ' תשא ד"ה ועתה הורד עדייך)קכהוזה לשון קדשו של רבנו האריז"ל לקוטי תורה פרשת תשא ד"ה ועתה הורד עדיך: והנה בבריאת האדם נאמר נעשה בלשון רבים, ולא עשה כן בכל השאר וכו'. שרצה שישיג כל העולמות ויקשור את כולם. ונמצא שרצה המאציל שיתנו כל עולם ועולם חלק ברצונם, כדי שכולם ירחמו עליו, ואם יחטא יפגום בכל העולם, וכולם יבקשו רחמים עליו. ואם יזכה יגילו וישמחו בו כולם וכו'. וע"כ אמר נעשה, בלשון רבים, שנתיעץ בפמליא שלו עליונים ותחתונים שיתנו כולם חלקם ברצונם בו, וכן היה והשיג חלקו מכולם. מבואר לעיל פרשה זו אות לט ועיין שם בהערה קכ.:
1
