בית יעקב על התורה, חיי שרה י״טBeit Yaakov on Torah, Chayei Sara 19
א׳ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו'. זקן מורה שזה קנה חכמה, כדאיתא בש"ס (קידושין לב:), לזה הקנה לו הש"י שמים וארץ, כדאיתא בברייתא דמס' אבות (פרק ששי) אברהם קנין אחד, והקב"ה הקנה לו שמים וארץ. והוא מפני שאאע"ה בירר את עצמו בבחירתו בכל לבבו נפשו ומאדו, עד שראה מפורש שמבלעדי השי"ת לא יעשה שום דבר בעולם, לזה הקנה לו השי"ת שמים וארץ, והעלה עליו כאלו הוא ברא את כל העולם, מאחר שהכל תלוי בבחירתו. וכענין דאיתא בירושלמי (ראש השנה פ"ד ה"ח) מעלה אני עליכם כאלו נבראתם בריה חדשה ואתם עשיתם עצמכם. וזה מורה שהשי"ת קרא את כח הבחירה על שם האדם, שכל עיקר בריאת עולם היה על ידו, וכענין דאיתא במדרש (בראשית רבה ח) שהשי"ת נמלך בנפשותן של צדיקים וברא את העולם. ולזה נקרא אף אליעזר עבדו של אאע"ה בשם זקן, זקן ביתו, בשעה שהיה נכון לבו בטוח בה' שיצליח דרכו להביא את רבקה לאשה ליצחק, שזה הוא עיקר ההשתדלות בעולם להוציא הקדושה מההיפך, וזה הוא דכתיב, ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו [וכן נדרש בזוהר הקדוש (פ' חיי קכז. וכל ההמשך שם בפרשה) כל הענין על ירידת הנשמה להגוף ושובה למקורה אחר שהתבררה בעוה"ז, וכל תהלוכות האדם עד זמן התחיה הכל נכלל במעשי האבות הנזכרים בתורה] ואח"ז שהיה מסופק מעט האם הצליח דרכו והיה עומד משתאה, אזי נקרא בשם איש, מפני שהיה צריך אז לעבודה, לזה נקרא איש, על שם איש מלחמה, וכדכתיב והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא. וכדאיתא בזוה"ק (פנחס רכו.) ובתקוני הזוהר (תיקון כא דף עב.) והאיש משתאה לה דא רזא דה' איש מלחמה, והוא שהיה בא לניצוח להוציא נפש יקרה יקר מזולל מקליפת נוגה, שמזו הקליפה פעמים מתעלה לקדושה ופעמים לא, לכן היה צריך לניצוח. וכל עיקר בריאת עולם היה ע"ז המכוון להוציא יקר מזולל, שנראה כביכול שהשי"ת חפץ כבוד מהבריאה:
1
ב׳וזה הוא דאיתא (עץ החיים שער י' – שער התיקון – פ"א) שם מ"ה החדשקכגוזל"ק האריז"ל שם: והנה כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים, ולתקן את המלכים האלו הנשברים והנפולים בעולם הבריאה וכו'. והוציא שם מ"ה {יו"ד ה"א וא"ו ה"א} החדש ונתקנו המלכים. ובלקוטי תורה פרשת בראשית בתחילתו הביא: ואחר השבירה, נזדווגו הס"ג עם הע"ב העליון, ויצא המ"ה החדש והוא היה המתקן, וז"ש ויאמר אלהים יהי אור שהוא המ"ה המתקן, ויהי אור, ואז נעשה התיקון, והוא ז' ימי בראשית. עיין לקמן פרשת מקץ אות י"ד ד"ה אמנם., שזה נתחדש בבריאת עולם מה שלא היה מקודם. כי באמת השי"ת מצדו נקרא עתיקא קדישא, דנעתק מכל הבריאה ואין לו שום נפקותא ממעשה בני אדם, וכמו שאנו אומרים (בסדר התפלה) אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם. אכן כל התחדשות הבריאה הוא רק לטובת האדם, שיקרא על שם יגיע כפיו מה שיכניס מההיפך לקדושה, ובזה ייטב לו בעוה"ז ובעוה"ב. לכן נקרא אליעזר כאן בשם איש מלחמה (וכדאיתא בזוה"ק (תזריע מח.) בענין איש ואדם ואיש נקרא עבד למלכא אקרי איש לגבי אדם דלעילא וע"ש)קכדמבואר עניינו במי השלוח ח"א פרשת תזריע ד"ה אדם: איתא בזוה"ק (ויקרא מ"ח.) כמה שמות יש לאדם ואדם עילאה על כלהו. היינו כי שם איש הוא הנוכח לשם אשה, כי אשה מורה שאין לה כח להתגבר על רצון לבה, ואיש היינו אף שיבא לו תשוקות ורצונות יוכל להתגבר עליהם, אבל אדם מורה שהוא מנושא על כל החמדות והרצונות שלא יבא לו שום רצון וחשק ללבו בלתי לדבר שהוא רצון הש"י., שהיה צריך לניצוח, מפני שקליפת נוגה עלולה להטעות, שמתחלה נראה שמאירה קצת, ואח"ז יוכל להשתנות מכמו שהיה. וכמו שאנו רואים כאן בזו הפרשה שמתחלה הסכימו כולם לדברי אליעזר, ואח"כ חזרו מזה ואמרו תשב הנערה וגו'. וכמו שמצינו בכורש מלך פרס שאמרו עליו בש"ס (ר"ה ג:) מתחלה כשר היה ואח"כ החמיץ. ולזה כאשר הסכימו לדברי אליעזר ואמרו, הנה רבקה לפניך קח ולך, נקרא אז בשם עבד אברהם, וכדכתיב, ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם, מפני שהיה בטוח שיקיימו הבטחתם. וכשחזרו אח"כ ואמרו, תשב הנערה וגו', אזי נקרא בשם איש, התלכי עם האיש הזה, והוא מפני שלא האמין עוד בהם שיקיימו הבטחתם, מפני שראה שחזרו בהם מתחלה ג"כ ולא רצו לקיים הבטחתם, עד שיצא מגבולם עם רבקה, אז נקרא עוד הפעם בשם עבד אברהם. שאאע"ה היה זקן מבחינת עתיקא קדישא, וכדכתיב, וישלחו את רבקה אחותם ואת מנקתה ואת עבד אברהם. ואף דאיתא בזוה"ק (נשא קכט: קלג.) וכמה פעמים באדרא רבה קדישא, שזעיר אפין ועתיקא קדישא הם שני ענינים, אבל באמת הם כלא חד, וכדאיתא בזוה"ק (האזינו רפט:) ואתקשר דא בדא ודא בדא עד דישתמודע דכלא חד וכלא הוא עתיקא ולא אתפרש מניה כלום. והוא, כי בהמשפיע נכלל גם הנשפע, אבל הנשפע אינו כולל את המשפיע, כי יש בכלל מאתים מנה ואין בכלל מנה מאתיםקכהכל העניין בהבדל שבין זעיר אנפין ועתיקא קדישא מבואר היטב בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה ויסעו מרפידים עיי"ש.:
2